באור שונה

שלושתם הלכו למסיבה במועדון של גריפינדור..

הצד של רון

״איפה השמלה שלך?״ שאלתי. ״למעלה.. אבל יקח לי קצת זמן לשים אותה.״

״נחכה לך,״ הארי אמר, ושנינו הלכנו בזמן שהיא עלתה למעלה. ״אפשר לדבר איתך שניה, הארי?״ דראקו ניגש אליו. ״ברור..״ הארי התלווה אליו עם קצת סומק על לחיו.

ניגשתי לקחת פונץ׳, שם פגשתי את שיימוס. ״היי, שיימוס!״ 

״מה נשמע, רון?״ ״בסדר,״ ״היי, איפה הרמיוני?״ 

״היא עלתה להחליף לאיזה שמלה שהיא קיבלה.״

״שמלה?? אחי!״ שיימוס נראה נלהב. ״כן, שמלה.. מה העניין?״ הסתקרנתי.

״אם היא קנתה שמלה בשבילך, אתה כנראה חשוב לה מאוד.״

״באמת?״ ״כן! קראתי על זה באיזה מחקר על בנות שאם הן קונות לשמלה לאירוע משותף שלכן, אתה מוצא חן בעיניהן.״

״וואלה,״ חייכתי. לא הרבה זמן אחרי זה, הרמיוני ירדה עם השמלה הכי יפה שראיתי; שמלת סטרפלס בצבע סגול.

הלסת שלי נפלה, אני דיי בטוח שכל הבנים האחרים במסיבה אמרו לעצמם; ״איזה יפה הרמיוני.. אלוהים, הלוואי שיכולתי להיות רון, אולי היא הייתה

קונה שמלה בשבילי!״ היא התקרבה אליי. ״וואו.״ פלטתי. ״אתה אוהב את זה?״ היא עשתה סיבוב. ״את נראת מהממת.״ הוספתי בחיוך מאוזן לאוזן.

הצד של הרמיוני

אני ממש מקווה שהוא לא ישים לב שתפרתי חלק ממנה בעצמי.. אולי אבקש עצה מאחת הבנות שיגידו לי אם זאת שמלה מסוג השמלות שמכשפות טהורות דם לובשות. ״תודה, רון! אלך להראות אותה לחברות שלי..״ הלכתי לפראווטי. ״היי!״ 

״היי, הרמיוני.. וואו! שמלה יפה!״

״תודה.. היא מסוג השמלות שמכשפות טהורות דם לובשות?״

החיוך שלה ירד. ״למה מכשפות טהורות דם? היא מושלמת.. זה לא קשור לזה בכלל.״

״את חושבת..?״

״אני חושבת שאת נראת בה יפה״

״ולא רואים שתפרתי חלק ממנה?״ שאלתי, היא נראתה קצת בהלם.

״תפרת חלק ממנה? ועוד רציתי לשאול מאיפה קנית אותה. יש לך כישרון!״

״תודה רבה! אני ממש מקווה שהיא לא תיפרם..״ צחקנו, ואז התחילה המסיבה ואנחנו התחלנו לרקוד.

קפצנו והשתוללנו, עד שרון אמר לי משפט שהלחיץ אותי ״השמלה שלך נוזלת ממך!״

״מה?!״ החוטים באמת נפרמו. ״שיט!! אני אלך לתקן את זה..״ אמרתי והחזקתי אותה עליי.

״אני בא.״

עלינו למעונות. ״אני צריכה למצוא את החוטים..״

״מיוני! זה ממשיך!״ היא ירדה ממני עוד יותר, תפסתי אותה במהירות, עד שכל החלק של החצאית נפל. רון כיסה את עיניו בידיו.

״רון.. אתה יכול להחזיק לי רק את החצאית מלטה בבקשה?״

״ברור.״ הוא השיב והחזיק את החצאית, עיניו עדיין סגורות.

תפרתי הכי מהר שיכולתי, זה לא עבד. ״מיוני,״

״מה?״ עניתי בטון מאוכזב. ״את לא חייבת ללבוש שמלה, זה לגמרי בסדר.״

״באמת?״

״ברור שכן.״ הוא נעמד. תלבשי חולצה ומכנסיים, אני אחכה לך בחוץ.

״אני אוהבת אותך.״

״גם אני אותך.״

הוא סגר את הדלת. התלבשתי בחולצה לבנה קצרה ומכנסיים קצרים שחורים ויצאתי.

״מה אתה אומר?״

״אפילו יותר נסיכה ממקודם.״

-היי, רציתי רק להגיד משהו על זה שאני לא כותבת עוד פרקים לפאנפיקים כל כך מהר כמו שפעם הייתי כותבת. אז ככה, אני עוד שבוע עוברת דירה לעיר אחרת, אני ממש עסוקה, ויש לי המון דברים לעשות. אני מנסה להמשיך לכתוב מתי שיש לי זמן פנוי, ואני ממש מנסה להקפיד. אני גם ממש מעריכה את זה שאתם רוצים עוד פרקים, אבל אני באמת מנסה לכתוב מתי שאני מוצאת זמן.-

הפרק הקודם		הפרק הבא