זוויות שונות

"בסדר, נבוא איתך, ואני אעזור לך, בתנאי, לוציוס, שאני אהיה העוזרת שלך כשתהיה אדון-האופל," אמרה נרקיסה. 

הם זכרו את התכנית.

"מה? ממתי את רוצה לעזור לי לי, נרקיסה?" דרש לוציוס לדעת, בעוד הרמיוני מתגנבת בחשאי מאחורי גבו. 

"אני שיכנעתי אותה שתשתף איתנו פעולה, כי כדאי לה, כי היא יכולה להיות העוזרת שלך ואולי תכין לעצמה הורוקרוקסים והכול," אמר דראקו. "יאללה, יוצאים?"

הוא שלף את שרביטו, כאילו ככוננות ליציאה. זה היה הסימן.

הרמיוני צעקה מאחורי גבו של לוציוס: "אקספליארמוס!" 

שרביטו עף. 

לוציוס רץ ותלש את שרביטו של דראקו מידיו וצעק אל הרמיוני: "שתק!"

דראקו הרים מהר את שרביטה של הרמיוני שנפל, ונרקיסה הטילה קללת נעילת-גוף על לוציוס, שחסם את זה. 

פתאום את דראקו הציף זיכרון ישן... על פוטר. הוא השתמש בלחש אפל נגדו. לחש שכמעט הרג אותו. איך זה היה? דראקו ניסה להיזכר בקרב בשירותים, וצעק:

"סיקטוסמפרה!" וכיוון את שרביטו אל פניו של לוציוס. 

שריטה אדומה, ארוכה ועמוקה נמחה על לחיו של לוציוס, ובזעם הוא צעק אל דראקו: "קרושיו!" 

דראקו צרח. כל עצמותיו עלו באש. הוא הרגיש שגופו שוכב על סכינים מלובנות ואש בוערת בו. 

"לא! אקספליארמוס!" צעקה נרקיסה ושרביטו של דראקו עף מידיו של לוציוס. 

לוציוס תפס מהר מהריצפה את שרביטו שלו וצעק אל נרקיסה: "קרושיו!" נרקיסה צרחה בכאב, וליבו של דראקו נישבר. הוא לא יכל לזוז, גופו שכב בריפיון על ריצפת האוהל, הוא עדין הירגיש שגופו עלה באש. ואז - עוד קללה פגעה בו. ונרקיסה צעקה: שתק!" ולוציוס נפל לצד הרמיוני, ונרקיסה התמוטטה על הריצפה. 

דראקו הרגיש שהקללה שפגעה בו מחלישה אותו הוא על סף התעלפות. הוא שלח כישוף שיתיר את הרמיוני מהשיתוק, והתעלף. 

דראקו התעורר, קשור בחבל אל הרמיוני ונרקיסה. הם קשורים יחד. ומחסום לפיו. 

לקח לו כמה שניות להבין מה קורה פה ולהיזכר בקרב הקצר. ואז - 

קולו של לוציוס אמר, בחשכה ששררה שם (דראקו לא ראה כלום):

"דראקו, דראקו! כמה הקלת עליי! בזכותך, אני הולך להרוג את כולכם!"

ואז דראקו הבין. לא הרמיוני השתחררה מהכישוף שהטיל, אלא לוציוס, ששכב לצידה. 

הפרק הקודם		הפרק הבא