כש"פנגטזיה" הופכת למציאות

פרק 15: דם  

חודש נוסף חלף ונראה שהשמיים כועסים על העולם. עננים כבדים ושחורים ריחפו מעל בון-טופ ורעמים וברקים התגלגלו בשמיים האפלים. רוז כבר הייתה בסופו של החודש השלישי להריונה ועדיין לא נראו כל סימנים מיוחדים פרט לבחילות שתקפו אותה מפעם לפעם ולא דווקא בשעות הבוקר.

"רוזי?" אריק אחז את שערותיה מעל לראשה בזמן שהקיאה אל תוך האסלה במועדון. "מי הטיפש שאמר שבהיריון יש בחילות בוקר? אני חושבת שהקאתי בכל זמן שהוא חוץ מהבוקר!" היא קראה בזעף. רוז שטפה את פניה במים הקרים. "מצטער." לחש אריק וכרך את זרועותיו סביבה. היא נאנחה. "תפסיק להתנצל, אתה לא אשם." אמרה רוז. הוא נשק על לחיה החיוורת. "את לבנה כמעט כמוני עכשיו." אמר אריק והיא פרצה בצחוק.

"בואי, נחזיר אותך אל המיטה, את נראית לי עייפה." אמר אריק. היא הנהנה ונתנה לו להוביל אותה אל המיטה. השעה הייתה תשע בערב. רוז לא הצליחה להחזיק מעמד מעבר לשעה הזו. אריק ניצל את חולשתה ושכנע אותה לוותר על החדר ששכרה ועל העבודה במרלוט'ס. לפחות עד שהתינוק ייוולד הוא הבטיח. היא נכנעה דיי בקלות כי ההיריון התיש אותה כל כך והיא פחדה שתתעלף ואריק לא יהיה לידה.

"היא ממש מותשת מה?" שאל גודריק שבדיוק הגיע מדאלאס. "כן, ההיריון הזה גומר אותה. מה אם היא לא מסוגלת לשרוד אותו בכלל?" שאל אריק בבהלה בזמן שהביט ברוז הישנה. "היא חזקה, אבל אולי היא צריכה דם?" הציע גודריק. "מה זאת אומרת?" שאל אריק מופתע. "אני מתכוון אולי התינוק רוצה דם? אחרי הכול הוא גם חצי ערפד." הסביר גודריק. "אני לא חושב שהיא תהיה מוכנה לשתות דם." אמר אריק ועיקם את אפו. "לא מבן אדם כמובן, אבל אפילו בקבוק "דם אמיתי" צריך להספיק." אמר גודריק.

"על מה אתם מדברים כל כך הרבה?" שאלה רוז חלושות. "היי, רוזי." לחש אריק והתיישב על קצה המיטה. הוא ליטף את פניה בעדינות. "מה קורה?" שאלה רוז. "גודריק העלה רעיון שיכול לעזור לך." אמר אריק. "באמת? ספר לי." היא אמרה בחיוך בעיניים עצומות. "אולי... אולי כדאי שתשתי דם, אני מתכוון אולי התינוק צריך דם והוא ניזון משלך ובגלל זה את חלשה כל כך." הסביר אריק במהירות. "אני לא מתכוונת לשתות דם של אף אחד." קבעה רוז. "את לא צריכה לשתות דם של מישהו, את יכולה לשתות בקבוק של "דם אמיתי"." אמר אריק והביט בה בתחינה אילמת. רוז הביטה בו כאילו היא מחכה שהוא יחייך ויגיד 'סתם צחקתי! זאת הייתה בדיחה!' אבל הוא לא עשה זאת והיא הבינה שהוא מתכוון לכל מילה.

"רוזי? מה את אומרת?" שאל אריק  לאחר שתיקה ארוכה מצידה. "אני... אני מוכנה לנסות. אבל אם זה יגעיל אותי אני לא אשתה יותר!" היא קבעה. "בסדר, אני לא מתכוון להכריח אותך. אני אלך להביא בקבוק אחד." אמר אריק ויצא מהחדר.

ברגע שהוא יצא התגלגלו הדמעות על לחייה. "היי קטנטונת, למה את בוכה?" שאל גודריק ברוך והתיישב קרוב אליה. "אני מרגישה מפלצת." אמרה רוז בקול חנוק מבכי. "למה? כי את מתכוונת לשתות "דם אמיתי"?" שאל גודריק ומחה את הדמעות באצבעותיו. היא הנהנה. "אני בת אנוש, אני לא צריכה לשתות דם כדי לחיות, אז אם יש ערפדים שמסרבים לשתות דם למה זה הופך אותי שהסכמתי?" שאלה רוז. "את לא תשתי דם, את תשתי דם סינטטי, זה לא הופך אותך לשום דבר, זה כאילו שאת שותה בירה או משהו כזה." אמר גודריק וליטף את שיערה. רוז משכה את עצמה אל בין זרועותיו.

"מה קרה? את מרגישה רע?" שאל אריק בבהלה כשנכנס אל החדר עם בקבוק "דם אמיתי" מחומם, וראה את רוז בזרועותיו של גודריק. "היא בסדר, אל תדאג. היא רק צריכה קצת פינוק." אמר גודריק בחיוך ורוז צחקה. אריק חייך. "הבאתי לך בקבוק של "דם אמיתי", זה חמים." אמר אריק ונתן לה את הבקבוק.

רוז פתחה את הבקבוק ורחרחה מעט ואז טעמה מהמשקה. כעבור רגע היא הוציאה לשון ועיקמה את אפה. "זה לא משהו." אמרה רוז. "את רואה? ואת רצית שאני אחיה על זה במקום על דם מבני אנוש." מחה אריק. היא צחקה ושתתה עוד מהבקבוק. ההשפעה הייתה מיידית. מעט מהצבע חזר אל לחייה ועיניה ברקו. "וואו זה ממש עוזר!" קרא אריק. "איך את מרגישה?" שאל גודריק. "יותר טוב אני חושבת." ענתה רוז. "טוב, אז התינוק הזה בהחלט נוטה לצד של אבא שלו, לפחות במה שקשור בדם." אמר גודריק בחיוך.

בשבועות הבאים אריק קנה המון בקבוקים של "דם אמיתי" בשביל רוז כמובן, הוא המשיך להזין את עצמו בשיטה הישנה, דם חם וטרי ישר מהוריד של האדם המספק.

נותרו עוד חמישה חודשים... אבל אם התינוק ניזון מדם, ההיריון הוא באמת תשעה חודשים כמו כל היריון רגיל? או שזה היריון כבר לא כל כך רגיל?

יצא קצר...

תגובות ואני אוסיף מהר עוד אחד :)

מקווה שתהנו 

הפרק הקודם		הפרק הבא