החיים שאחרי- הארי פוטר

שלום לכל קוראי הפיק, מצטערת מאוד על הזמן הארוך,אבל אני מקווה שאתם עדיין שם...

מה שהטריד אותי זה שלא שאלתם למה לא המשכתי.. בכל מקרה אני מפרסמת חצי פרק ואנסה להמשיך אותו בשבוע הקרוב...

בזמן שהדרך הלכה ונעשתה חשוכה והעצים נעשו צפופים הארי שקע במחשבות, אף על פי ששרביטו היה מוכן למקרה הצורך. הוא חשב על ג'יני ועל רון והרמיוני ועל הוויזלים ועל האגריד ושוב על ג'יני...

בזמן שהם התקדמו לאורך השביל הרירי שבק באור הירח הקלוש שהצליח להתגנב אל מבין העצים התגנבה לראשו מחשבה זה ליל ירח- מלא.

"פרננדו?" הוא אמר לזאב, שהיטה אליו את ראשו, "זה ליל ירח מלא... מה עושים?"

בתשובה פרננדו יילל.

"יקירי אנחנו לא מבינים. מה נעשה?" אמרה לוסינדה  כשצל של חרדה ואימה מתגנב אל פניה.

הזאב הצביע באפו על תיק קטן שהחזיקה לוסינדה בידה .

"אה !-נכון-!"

"מה?-"

לפני שהיא הספיקה לענות לו היא הכניסה את ידה עמוק מאוד אל תוך התיק, עד שידה  נעלמה כליל בתוכו.

נראה שהיא נאבקת במשהו.

כשידה יצאה יצא עימה גלימה כסופה .

"עכשיו, זה-"

"זו גלימת היעלמות!"פלט הארי, "יש לי בדיוק כזו, אבא שלי העביר לי אותה! זה עובר בתורשה! ממשפחת פברל זה  הגיע  איכשהו לפוטר! ו-!-"

לנוכח פניהם הוא גילה שאמר יותר מדי. פרננדו חזר לצורת אדם.

"אתה פוטר?"

"כן"

"אז, אתה צאצא.... שלי? ו..."

"אני... התחתנו? שאלה לוסינדה תוך שהביטה בעיניו של פרננדו.

זה לא הרבה וזה ממש במתח. אני מקווה לתגובות, ושוב, מצטערת על זהמן, נהרס לי המחשב בהפסקת חשמל והיה עיו את כל החומרים של הכתיבה, כל התכנונים, וכל מה שרשמתי, אני עדין משחזרת הכל...

הפרק הקודם		הפרק הבא