הלב של לילי

"אמא?" ג'יימס קרא ורץ אליה.

הם התאספו סביבה.

"אמא-" ג'יימס מלמל. "המצב שלה בזמן האחרון לא טוב.. הייתי צריך לדעת.. אני לוקח אותה לקדוש מנגו."

"אני באה איתך." לילי אמרה מיד.

"את לא מעדיפה-"

"לא." היא עזרה לו להחזיק את יופימיה ולהוציא אותה מחוץ לבית.

הם התעתקו.

...

סיריוס ומארלין רצו במסדרונות בית החולים עד שהגיעו לדלת הנכונה.

הם פתחו אותה בבהילות.

"ג'יימס-" סיריוס פלט, רץ אליו וחיבק אותו. "אתה בסדר?"

"זה לא השאלה." ג'יימס מלמל. הוא נראה שברירי מתמיד. "המצב שלה לא טוב.."

"אמא.." סיריוס נשם עמוק. "מה אפשר לעשות?"

"כלום." לילי הופיעה. "להתפלל. האחיות אמרו שהיא כבר חודשיים במצב ירוד."

"אז מה הם עושים לה עכשיו?" מארלין שאלה. היא הייתה חיוורת.

"טיפול גרוני. הם מנסים לנקות לה את הגרון מחיידקים ומלחה. זה השלב הראשוני." לילי הסבירה.

סיריוס התיישב בכבדות על הכורסא שעמדה בפינת החדר.

"הם לא יתנו לי לראות אותה עכשיו, נכון?"

"תהיה בטוח שלא, מר בלק."  

סיריוס הסתובב.

אחות עמדה שם ועיינה בטפסים.

"הכרתי את אביך. לא הייתי אומרת איש נחמד." היא אמרה בקרירות.

"כן, תודה. את ממש מעודדת." סיריוס מלמל.

"בשמחה. מצבה של הגברת יופימיה כמו שאתם יודעים לא טוב. תצטרכו לחכות לפחות עד הבוקר כדי לראות אותה."

"עד הבוקר?" ארבעתם קראו.

"אכן. יום טוב שיהיה." האחות הלא נחמדה עזבה את המקום.

"עד הבוקר.." סיריוס וג'יימס מלמלו שוב.

הם התיישבו בחזרה בכורסאות וחיכו.

..

יש פרקים יותר טובים אכן..

אבל לפחות הוספתי!

הפרק הקודם