באור שונה

*בבוקר למחרת*

הרמיוני, רון, והארי, ישנו ליד קרוקשנקס, סקארברס, ועם הכלוב של הדוויג מתחת למיטה כדי להרגיע

את עצמם וגם אותם ממה שקרה אתמול..

הצד של רון

׳היא ישנה עם חיוך..׳ הוא חשב וציחקק לעצמו. הוא התחיל ללטף אותה כדי להעיר ותה. ״מיוני..״ הוא לחש. אחרי שש דקות, היא עדיין ישנה שינה חזקה.

״מיוני.״ הורדתי את היד. ״מיוני!״ צעקתי, והיא התעוררה בבהלה. ״רון! מה הבעיה שלך??״ היא צווחה.

״בוקר טוב!״ ׳אני אוהב את הקול העצבני שלה..׳

״יש דרך להעיר אנשים..״

״ליטפתי אותך שעתיים לפני שקמת!״ התעצבנתי, ובצדק.

״איזה חמוד אתה..״ היא התקרבה לחבק אותי.

״אפשר בלי הפוצי-מוצי שלכם על הבוקר?״ הארי התעורר.

״תחזור לישון, אחי.״ אמרתי.

״יש לנו שיעור גילוי עתידות עכשיו,״ הוא קם מהמיטה.

״מה? אבל אני לא רוצה!״ הרמיוני התייפחה. היא מתנהגת כמו תינוקת לפעמים, ואני חושב שזה מקסים.. עד שהיא מתחילה לעצבן.

״הכל טוב.. רוצה שנלך למסדרון במקום?״ הצעתי.

״נראה לך? ולהפסיד שיעור?״ 

״שיעור שאת לא סובלת, עם מורה שאת לא סובלת.. והעבודה שלפני רגע אמרת בעצמך שאת לא רוצה ללכת..״

״זה לא אומר שאני רוצה להבריז משיעורים. מה, השתגעת? שאני אבריז משיעור?״

״טוב.״ ניפגש אחרי השיעור והכל בסדר.

״אני והארי נחכה לך במסדרון..״ אמרתי.

״לא, לא..״ היא התקרבה אליי עוד קצת.

״אני לא יכולה לשרוד את השיעור הזה בלעדייך רון..״ היא אמרה ונישקה אותי על המצח.

הצד של הרמיוני

אנשים אולי רואים אותי וחושבים שאני אף פעם לא אזלזל כל כך ואבריז משיעור.. אני פשוט עונה שמקצועות יש לי המון, אבל רון, יש לי רק אחד.

אני מתחילה להישמע כזאת קיטשית! שמישהו יפסיק אותי..

״מה עושים כשמבריזים?״ שאלתי:

״כלום בעיקר,״ הארי ענה.

״פשוט מדברים..״ רון הוסיף.

״איך זה תורם יותר משיעור, בחייכם?״ 

״זה לא, זה פשוט כיף!״ רון ענה. גלגלתי את עיניי בחיוך.

״בוא נשב,״ הארי הצביע על פינה קטנה ריקה במסדרון.

התיישבנו. הארי ישב ליד רון, ואני ישבתי ליד הארי.. מה שאומר שהוא הפריד

בין שנינו.

״הארי.. אתה יכול לקום? אני רוצה לשבת ליד רון..״ ביקשתי.

הוא נאנח וקם.

״באמת.. מאז ששניכם ביחד, אני מרגיש כמו גלגל שלישי..״ הוא אמר.

לא רציתי שהארי ירגיש ככה, אבל אין מה לעשות. אני ורון ביחד וברור שנרצה להיות רק אחד 

עם השניה כל הזמן.

״בסדר, הארי.. לא נביע חיבה כשאתה בסביבה בכלל.״ רון צחקק ושלח אליי חיוך.

צחקתי וחייכתי בחזרה. ״לא.. זה לא מה שאני אומר. אני אומר שפשוט ככה אני מרגיש.

תראו, חברה.. אני אלך לשיעור.. מגיע לכם קצת זמן לבד..״ הוא קם ולקח את התיק שלו.

״הארי לא..״ קראתי אחריו.

״למה? בוא תהיה איתנו!״ רון הוסיף. אני אוהבת את הטוב לב שלו.. לפעמים אני מקבלת את ההרגשה

שהוא פשוט נולד להפלפאף.

״תיהנו מזמן האיכות שלכם!״ הוא קרא בזמן שהלך.

נשענתי על הכתף של רון, והוא שיחק עם השיער שלי. ״אז..״ הוא התחיל לדבר.

״את באה לפה הרבה?״ הוא שאל בצחוק. התחלתי לצחקק.. הוא כזה חמוד. טוב באמת שמישהו יעצור אותי דחוף..

אני נהיית יותר קיטשית משחשבתי..

-פרק ארוך יותר מחר מבטיחהה-

הפרק הקודם		הפרק הבא