חברים

"-שיעורי בית- נא להגיש סיכום על כל מה שלמדנו היום בשיעור. בהצלחה."

התלמידים מיהרו לצאת מכיתת השיקויים האפרורית של סלגהורן.

רק ג'יימס, פיטר ורמוס ועוד תלמיד שאסף את חפצייו התעכבו.

הם חיכו שסלגהורן יצא ומיהרו להתקרב לשולחן של אותו התלמיד, שבדיוק סיים להכניס את חפצייו לתיק.

"תשמע, אם עוד פעם אחת-" ג'יימס התחיל באיום.

"תסתום," רמוס גילגל עיניים. "ותשאיר את זה לי. תשמע, בחורצ'יק, אנחנו יודעים מי אתה.

ואנחנו יודעים שאתה איכשהו מייבא סיגריות לסיריוס בלק, שבמקרה הוא החבר שלנו.

אז אנחנו רוצים שתשב כאן עכשיו ותספר לנו את הסיפור."

"אבל יש- יש לי שיעור!" הבחור גימגם.

"אז תקבל ריתוק קטן," ג'יימס התקרב אלייו, מבליט את שרירייו.

"זה עדיף מלקבל ממנו, נכון?"

הנער התיישב והחל בסיפורו.

"אני חצוי דם. אבא שלי בא ממשפחה מוגלגית וירש חנות כולבו מאבייו, סבא שלי.

הוא עובד שם, והחבר הזה שלכם, בלק, ידע את זה איכשהו והציע לשלם ל אם אספק לו כל שבוע שלושה חבילות סיגריות.

זה כל הסיפור, טוב לכם?"

"בטח. טוב, יופי, מצויין. אבל אנחנו צריכים שתפסיק עם זה. ואם לא תפסיק-"

"ג'יימס, תשתוק כבר!" רמוס התעצבן ופנה לילדון.

"שמע, סיריוס הוא חבר שלנו, וסיגריות, כמו שאתה בטח יודע- מזיקות לבריאות.

אנחנו דואגים לו ומבקשים שיפסיק, וגם הוא רוצה בכך, אבל הוא לא מצליח להגמל.

לכן, אתה הולך לעזור לנו בזה ופשוט לא להביא לו יותר מהזבל הזה. מצידי תחרטט לו איזה סיפור שאבא שלך פשט רגל או אני יודע מה. הבנת?"

"כן- כן." הבחור מילמל.

"מצויין. שיהיה לך יום וריתוק נעים."

רמוס גרר את ג'יימס ופיטר אחרייו והם נכנסו לשיעור של מקגונגל באחיור.

היא, כמובן, מיד נתנה להם ריתוק.

סורי שלא הוספתי הרבה זמן.

מוקדש לסופי ליליאן פוטר שדירבנה אותי.

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא