עוטי השיריון בהוגוורטס- הנבואה

ליאו טס במהירות של טיל בליסטי וסרק את המגרש.
התפקיד שלו היה למצוא כדור קטן ומוזהב שנקרא סניץ', ולתפוס אותו.

עם תפיסת הסניץ המשחק נגמר ומזכה את הקבוצה שתפסה את הסניץ' במאה וחמישים נקודות.

לקבוצה שתופסת את הסניץ' יש סיכוי גבוה מאוד לנצח, אלא אם כן הקבוצה השנייה עוקפת אותו ביותר ממאה חמישים נקודות- זה מה שהמאמן הסביר לליאו.
"שאר החוקים לא אמורים להפריע לך. אתה מחפש. חוץ מהמרביצן שזה כדור גדול שכדאי מאוד שהוא לא יפגע בך", ליאו זכר את מה שהמאמן אמר לו לפני שהם נכנסו למגרש.

זום!

לפתע ליאו הרגיש משהו עובר סניטימטרים לידו.
הוא הסב את תשומת ליבו, אבל הדבר נעלם.

"אוקיי, פוקוס", אמר ליאו בריכוז.

"עשרים, שישים לסלית'רין! תמיד ידעתי שגריפינדור הם לוזרים", קרא הקריין, ארתור סטיבן מבית סלית'רין.

מקגונגל נעצה מבט חד, והוא השתתק.

ליאו עשה סיבובים לאורך המגרש. הוא חצה את המגרש בזיגזגים ועשה סלטות.

"שוויצר!", קרא ארתור.

"ארתור! זה לא הזמן לשטויות!", צעקה פרופסור מקגונגל.

לפתע ליאו הבחין במשהו מנצנץ בקצה השני של המגרש.
"הנה זה", הוא קרא בהתרגשות, וטס לעבר הסניץ'.

"אוי לא! הצב המכוער מתקרב לסניץ'! איפה המחפש של סלית'רין כשצריכים אותו", אמר ארתור בכעס.

"ארתור!"

"סליחה פרופסור מקגונגל"

ליאו טס בשיא המהירות.
הוא התקרב אל הסניץ', ידו פתוחה בכוננות...

טראח!!!

ליאו איבד את היציבות, ואחז במטאטא ביד אחת בלבד.
הוא סובב את ראשו לכל הכיוונים, והבחין בבולט- המחפש של סלית'רין.

נשמע שריקה.

"עבירה!", קראה מדאם הוץ', "שתי זריקות עונשין לגריפינדור!"

ליאו עף למעלה.
"קח את זה", שחקן גריפינדור שליאו לא הכיר הושיט לליאו כדור מוזר.

"מה זה?", שאל ליאו.
"זה הקואפל", הסביר הילד, "אתה צריך להעיף אותו לתוך אחד מהטבעות. יש מישהו ששומר שהקואפל לא ייכנס לטבעות".

"הבנתי", אישר ליאו.

הוא אחז בכדור, ואז העיף אותו לעבר הטבעת השמאלית.

השומר המגודל תפס את הכדור בקלות, והחזיר לליאו את הקואפל.

ליאו זרק פעם שנייה, אל הטבעת המרכזית.
הוא החטיא אותה בכמה סנטימטרים.

המשחק המשיך.
ליאו סרק את המגרש במשך כמה דקות אבל לא מצא את הסניץ'.

"מאה לסלית'רין, עשרים לגריפנדור!", קרא ארתור באושר.

ליאו סרק את המגרש פעם שנייה ביסודיות.

"מאה שישים לסלית'רין!!!", צווח ארתור, "עוד שתי זריקות, אין לגריפנדור סיכוי גם אם הם יתפסו את הסניץ'!"

ליאו סרק את המגרש פעם שלישית.
הוא הבחין בזווית עינו במישהו מתכונן לזרוק את הקואפל לשער של גריפינדור.

זום!

ליאו הבחין הסניץ' פעם נוספת

הוא האיץ את המטאטא.
הסניץ' היה סנטימטר מהיד שלו.
הוא מתח את היד.

הקואפל עף לעבר השער.

ואז תפס את הכדור החמקמק.

"תיקו!, קרא ארתור בשמחה, "לפחות לא הפסדנו!"

תלמידי סלית'רין נראו מאושרים.

"חכו", קראה מדאם הוץ', "ליאו תפס את הסניץ' חצי שנייה לפני שדרייק קלע לטבעת! גריפינדור ניצחו!"

נשמעו מילמולים כועסים בין תלמידי סלית'רין, אבל הם היו כלום לעומת פרץ מחיאות הכפיים האדיר שנשמע מכיוון שלושת הבתים האחרים.

כל השחקנים של בית גריפינדור טסו לעבר ליאו וחיבקו אותו תוך כדי תעופה.

"היית אדיר!", קרא המאמן.

כשליאו נחת הוא הבחין בפרצוף הגאה של ספלינטר.
שלושת הצבים, קייסי, ואפריל רצו אליו וטפחו לו על השכם, תוך שהם מעירים הערות ("אתה מלך!, משחק מעולה!")

פיטר רץ אל ליאו וחיבק אותו.

"אולי תבקרו מדי פעם", ביקש פיטר.

"אולי... יום אחד", אמר דוני.
הוא שלף את השלט ולחץ עליו.
הפורטל התגשם מולם.

"להתראות פיטר", אמר מייקי.

"להתראות", אמר דוני.

"שמור על עצמך", אמר ראף.

"להתראות", אמר ליאו.

אפריל, קייסי וספלינטר עברו דרך הפורטל.

לפתע מקגונגל הופיע בין ההמון הצועק.

"להתראות צבים, אני מקווה שתקפצו לביקור מדי פעם. אתם מוצאים חן בעיני", היא אמרה בהתרגשות.

ליאונרדו, רפאל, מיכלאנג'לו ודונטלו עברו דרך הפורטל בפעם האחרונה...

הסוף!

אתם רוצים עוד פאנפיקים שמפגישים בין עולמות או עוד פאנפיקים על צבי הנינג'ה? או גם וגם?

הפרק הקודם