כש"פנגטזיה" הופכת למציאות

פרק 13: סוג של משפחה מוזרה

מספר שבועות חלפו מאז קיבלה רוז את חברה הטוב בחזרה. החיים חזרו לשגרתם נטולת הדאגות, או לפחות עד לאותו היום בשעת הצהריים.

רוז בחשה סיר גדול של מרק כשלפתע נפלה הכף מידה והיא בעקבותיה. "רוז! היי את בסדר? רוז?" ניסה לאפייט לעוררה אך לשווא.

באותו הזמן אריק פקח את עיניו בבהלה במיטה שבחדרו. "רוז." הוא מלמל ונעלם במהירות הבזק. כעבור רגע הוא הופיע במטבח לצד רוז. "מה קרה?" הוא שאל וליטף את פניה. "אלוהים אדירים! אתה חרוך ממש, זה מה שקורה לערפדים בשמש?" שאל לאפייט. אריק שלף את ניביו ולאפייט נסוג ממנו בבהלה. "אין לי זמן לשטויות האלה, מה קרה לה?!" הוא שאל בזעם. "לא-א יודע, היא פשוט התעלפה." אמר לאפייט בגמגום קל. אריק נהם וחזר להביט ברוז.

"רוזי?" ניסה אריק לעוררה ואחז אותה בזרועותיו. עיניה נפקחו באיטיות. "אוי! אריק מה קרה לך? למה יצאת החוצה אל השמש?" היא שאלה בבהלה. אריק נאנח בהקלה והצמיד אותה אל חזהו. היא נגעה בעדינות בפניו. "ששש... זה בסדר, אל תדאגי לי." הוא נשק למצחה.

אריק נשא את רוז על זרועותיו אל משרדו של סאם. "היי, היא יכולה לנוח פה רגע? היא התעלפה במטבח." אמר אריק. "כן בטח, מה קרה? את מרגישה לא טוב? את רוצה שאקרא לרופא?" הציע סאם. "אני בסדר." אמרה רוז. אריק הושיב את רוז על ברכיו וליטף את ראשה כל אותו הזמן.

"על מה את חושבת?" שאל אריק לאחר שסאם יצא מהחדר. "סתם, לא חשוב." אמרה רוז. "ספרי לי." הוא הפציר בה. "אני... אצל ערפדים הכול עובד רגיל? אני מתכוונת פיזית." היא שאלה בהיסוס. אריק עיקם את פרצופו. "מה השאלה המוזרה הזו רוז?" שאל אריק. "כן או לא?" היא התעקשה. "אני לא מבין למה את מתכוונת." אמר אריק. היא נאנחה. "אולי תספרי לי למה בדיוק את מתכוונת ואני אעזור לך?" הציע אריק. היא הנידה ראשה בשלילה ולחייה האדימו במבוכה. "מה זה? את מסמיקה? זה לא קרה כבר המון זמן." הוא עקץ אותה. "אריק!" היא יללה וקברה את פניה בחזהו. הוא צחק ונשק על לחיה.

"בסדר, פשוט תשאלי." אמר אריק. "ערפד יכול להכניס בת אנוש להיריון?" היא שאלה באופן ישיר. הצבע אזל מפניו של אריק בבת אחת והוא החל להשתנק. "אריק! נו תענה לי!" היא ניערה אותו. "את בהיריון?" הוא שאל חלושות. "נראה לי." אמרה רוז. "לא ידעתי שזה אפשרי בכלל." אמר אריק. "אף פעם לא פגשת מישהי שנכנסה להיריון מערפד?" שאל רוז. "לא יודע אם יש דבר כזה, יכול להיות שאת הראשונה." אמר אריק. הוא נאנח. "כבד מה?" היא שאלה. "כן, בהחלט כבד." אמר אריק. "נראה לי שצריך לדבר עם גודריק." אמרה רוז. "את חושבת?" שאל אריק. "כן, אחרי הכול הוא יותר מבוגר, אולי הוא ידע משהו, אולי הוא יוכל להגיד לנו למה לצפות." אמרה רוז. הוא הנהן.

"טוב, אני חוזרת לעבודה. תישאר פה, אין כאן שמש." אמרה רוז. היא נשקה על לחיו ויצאה משם משאירה אותו עם מחשבות מבולבלות.

אריק הוציא את הפלאפון מכיסו וחייג מספר. "לשכת השריף של מחוז תשע, בוקר טוב." ענה קול נשי. "היי, גודריק שם?" שאל אריק. "מי מבקש?" שאלה האישה. "הצאצא שלו, אריק נורת'מן." ענה אריק. "כמובן אדון נורת'מן, אני אעביר אותך מיד." אמרה האישה.

"אריק." נשמע לפתע קולו השקט והמוכר של יוצרו. "המזכירה שלך אנושית?" שאל אריק. "כן, פרסמתי שאני צריך מזכירה היא הגיעה והיא עובדת מעולה." אמר גודריק. "או.קיי." אמר אריק. "בשביל זה התקשרת? כדי לשאול על המזכירה שלי?" שאל גודריק. "אה, לא. רוז... היא כנראה... אממ... רוז אמרה שהיא כנראה בהיריון..." אריק מלמל. "מה?!" נשמע קולו של גודריק. "כן, זה מה שהיא אמרה." אמר אריק. "זה אפשרי?" הוא הוסיף. "אמרת שהיא בהיריון לא? אז זה כנראה אפשרי." אמר גודריק. "היא חשבה שתדע יותר, כי אתה מבוגר יותר וכל זה." אמר אריק. "לא ראיתי דבר כזה בכל אלפיים שנותיי." אמר גודריק. "יופי. אז מה אני אמור לעשות?" שאל אריק. "אני תוהה מי המבוגר האחראי ביניכם, אתה או רוז." אמר גודריק. "זה לא ממש עוזר לי כרגע." אמר אריק. גודריק נאנח. "אני אגיע הלילה בטיסה מדאלאס." אמר גודריק. "תודה, זה יעזור לי מאוד." אמר אריק. "בסדר. ביי בינתיים." אמר גודריק. "ביי." ענה אריק והשיחה הסתיימה.

אריק נמנם על הכיסא במשרדו של סאם במשך כל שעות היום. כשרוז סיימה את עבודתה לאותו היום היא חזרה אל המשרד, אל אריק. היא נשכה את שפתיה בהתמוגגות כשראתה אותו ישן בכיסא הלא נוח.

"אריק," היא לחשה לו וליטפה את שיערו. הוא הביט בה בעיניים טרוטות מעייפות. "כבר ערב, אתה יכול לחזור אל המועדון." היא אמרה בקול שקט ונשקה לו. אריק הזדקף בכיסא בו ישב ושפשף את עיניו. "דיברתי עם גודריק. הוא יגיע בלילה." אמר אריק. "יש לו מידע?" שאלה רוז. "לא ממש, לא. הוא הופתע בדיוק כמוני." אמר אריק. רוז פלטה אנחת אכזבה. "קיוויתי שהוא ידע משהו שיכול להועיל לנו." אמרה רוז. "יהיה בסדר." הבטיח אריק ואחז בידה. היא חייכה ונשקה על שפתיו.

אריק ורוז חזרו אל פנגטזיה ושם המשיכו לשוחח למרות הרעש והמוזיקה שבמועדון. "על מה את חושבת?" שאל אריק כשהביט בפניה המהורהרות. "על המשך המשפט שלנו אצל השליט שלכם. אני אהיה קרובה ללידה בתאריך שבו אנחנו צריכים לחזור אליו בשביל השינוי שלי." אמרה רוז. "השינוי כבר לא מטריד אותך?" שאל אריק. "השינוי עצמו לא ממש, אבל מה יהיה על התינוק? אם השליט שלכם ידע שאני בהיריון הוא ייקח אותי עד לאחר הלידה ואז ייקח את התינוק. הוא ירצה לדעת אם יצרנו בלי כוונה גזע שיהיה חזק מגזע הערפדים." אמרה רוז. "למדת עליו הרבה מהמפגש המזעזע שהיה לך אתו." אמר אריק. "זה לא קשה לדעת שמה שהוא רוצה זה עוצמה וכמובן שליטה מושלמת בעולם לגזע הערפדים. אם משהו יעמוד בדרכו אל הכוח הוא ירצה להיפטר ממנו." אמרה רוז. אריק נשק על מצחה. "אף אחד לא ייפטר מהתינוק שלי." הוא לחש לה.

"מהמה שלך?!" קראה לפתע פאם. היא בדיוק נכנסה אל המועדון כשלצידה עומד מייקל. שניהם עמדו מול רוז ואריק בפנים נדהמות. "היי מייקל." אמרה רוז. "זה נכון? את בהיריון?" שאל מייקל. "אה, כן. זה נכון." אמרה רוז. "השתגעתם?!" הוא קרא בכעס. "לא תכננו את זה! ובכלל אני לא רואה איך זה עניינך!" אמרה רוז בכעס. "את חסרת אחריות, שניכם." הוא קבע. "לא שאלנו לדעתך ילד." אמר אריק. מייקל שלף את ניביו ואריק שלף את שלו בתגובה. "היי! מה נראה לכם שאתם עושים?! תחזירו אותם פנימה, עכשיו!" אמרה רוז בכעס. כשהם התעלמו ממנה היא נעמדה בין שניהם כשהיא מפנה את מבטה בין אחד לשני. "תחזירו אותם למקום או שאני משפדת את שניכם." אמרה רוז. "אני חושב שכדאי שתקשיבו לילדה, היא נראית רצינית." נשמע לפתע קול מוכר.

חיוך עלה על שפתיה כשהבחינה בגודריק. היא התעלמה משני הגברים מאחוריה והשליכה את עצמה עליו בחיבוק חזק. גודריק חייך. "שמעתי שבישלת לנו משהו מיוחד." אמר גודריק והיא צחקה. הוא נשק למצחה. מייקל החזיר את ניביו למקומם למראה הזר שרוז כל כך אוהבת. אריק הכניס גם את ניביו חזרה. "מה הולך פה? מי הערפד נוסף?" שאל מייקל. "היוצר שלי." ענה אריק וכתפיו שהיו מתוחות במשך כל היום כמו נרפו בבת אחת למראה גודריק. אריק צעד לכיוונו וקד לו. "מה הוא עושה?" שאל מייקל את פאם. "הוא ערפד מהדור הישן, יש לו כבוד ליוצר שלו." ענתה פאם. "אה, כבוד ליוצר. אני צריך להתנהג ככה עם ביל?" שאל מייקל. "אם ביל היה ערפד זקן ואתה היית מבוגר לא פחות, ולא תינוק כמו שאתה אז אולי. גודריק בן אלפיים שנה, אריק בן אלף. הם עברו הרבה ביחד. ביל בסך הכול בן קצת יותר משלוש מאות שנה." ענתה פאם. "או.קיי." ענה מייקל והחזיר את מבטו אל הנעשה.

גודריק הניח את ידו על ראשו של אריק ועבר לשפה זרה עתיקה כלשהיא. "קום בני."  הוא אמר ואריק הזדקף. "מה השפה הזו?" שאל מייקל. "סוג של שוודית עתיקה, אריק היה נסיך ויקינגי." אמרה פאם. "אה, ברור ואני נסיך יפני." מלמל מייקל ופאם נהמה עליו בתגובה. אריק, גודריק ורוז הרימו את מבטם. "התינוק מעצבן אותי. יש לו יותר מדי שאלות." אמרה פאם.

"יש לך צאצא חדש?" שאל גודריק והתקרב אל מייקל. "מה?! ברור שלא! הוא לא שלי!" מחה אריק. "יאק! אין סיכוי! של הנסיך הויקינגי המתייפייף? היוצר שלי הוא ביל קומפטון. הוא בן אדם נורמלי, ערפד נורמלי זאת אומרת." אמר מייקל. גודריק הביט בו בגבה מורמת. "שיהיה. מה הקשר שלך לכל הסיפור?" שאל גודריק. "הוא האח שלי, זאת אומרת לא ביולוגית, אבל הוא בכל זאת אח." אמרה רוז. גודריק פרץ בצחוק. "בחיי, את הילדה האנושית הראשונה שמוקפת בכל כך הרבה ערפדים." אמר גודריק. היא חייכה.

מייקל היטה את ראשו הצידה והביט בהם במבט מבולבל. "אתם ממש סוג של משפחה מוזרה." הוא אמר ולא הוסיף. 

שני פרקים יום אחרי יום....

אז אני מצפה לקצת יותר משתי תגובות :)

מקווה שתהנו...

הפרק הקודם		הפרק הבא