באור שונה

-היי, אז לפרק הזה לא יהיה ״הצד של הרמיוני״ ו״הצד של רון״ זה יהיה בפרק הבא, אבל בפרק הזה הרגיש לי נכוו לכתוב ככה. קריאה מהנה!! ;)-

״מה קרה, הארי?״ הרמיוני שאלה בזמן שרון עמד מצד ימין שלה. ״זאת לבנדר. היא איבדה את זה.״

״למה אתה מתכוון?״ רון שאל.

״היא לקחה את קרוקשנקס, סקארבס והדוויג!״

״וואו היא יותר חולת נפש משחשבתי..״ הרמיוני השיבה לדבריו של הארי.

״אני לא צוחק, הרמיוני! היא עומדת על הגג עם השרביט שלה ליד חיות המחמד שלנו.. היא אמרה שזה בגלל שאתה והרמיוני יוצאים.. וזה הדבר היחיד שירגיע אותה.. ויגרום לה לשכוח ממך אם 

היא פשוט תעלים את הדבר שחשוב לכם.. יותר אחד מהשניה.״

״אלוהים אדירים.. איך זה קשור להדוויג?״

״צרחתי עליה לעזוב, ואז היא אמרה לי ׳אתה יוצא עם מאלפוי, הא? חתיכת הומו! התנשמת שלך הבאה בתור!׳ והיא חטפה אותה לפני ששמתי לב.

״העניין הוא,״ האגריד אמר לפתע. ״שלבדנר ששתה שיקוי שעשה אותה שיכורה.. בגלל זה היא מתנהגת ככה, היא לא הומופובית.. או רוצה לפגוע בחיות המחמד שלכם.. אתם פה מבינים?״

״אני לא מבין איך לא עצרת אותה, הארי..״

״ניסיתי.. אני אומר! אבל השיקוי הזה עשה אותה גם חזקה פי מיליון, והיא דחפה אותי לרצפה.. שכבתי על הרצפה משהו כמו חמש דקות רק בגלל הדחיפה החזקה שלה, הרגליים שלי בקושי ישרות כשאני עומד, כאב בלתי נסבל.״

״היא כנראה ממש מאוהבת בך רון..״ האגריד אמר ומבט זועף עלה על פניה של הרמיוני.

״שותים שיקוי כזה רק כשמאוהבים, היא משוגעת.. ושונאת אותך ממש הרמיוני.״ הוא אמר ופנה אל הרמיוני.

״היא רק מקנאה, מבינה? היא קצת לא שפויה.״

רון, הארי, והרמיוני יכלו להסכים לזה פה אחד.

״אני עולה לגג, ולא רק שאני בועטת לה בפרצוף, אני גם אומרת לה שמי שמתאהבת ברון וויזלי, החבר שלי, משלמת.״

חיוך מאוזן לאוזן עלה על פניו של רון, והוא והארי עקבו במדרגות לגג אחרי הרמיוני..

היא הייתה מהירה.

״בראון!! אני הולכת לקרוע אותך..״

הם התקרבו לגג.

״תסתכלי על הכוכבים טוב-טוב כשאת עומדת על הגג, זאת הפעם האחרונה שתראי אור בקרוב.״

״אחלה משפט!״ רון התלהב.

״תודה, רון-רון..״ היא חייכה.

כשהם הגיעו לגג, הרמיוני קלטה את הגג של לבנדר, את קרוקשנקס וסקארבס ביד שלה, ואת הדוויג בכלוב שנראה כאילו רק אלוהים היה מצליח לפתוח.

הרמיוני הרימה את ידה לאגרוף ורון והארי עצרו אותה מלהפיל ללבנדר את הראש. ״את יא בת של..״ רון שם יד על פיה של הרמיוני, לפני שתגיד משהו שיגרום לה לריתוק.

לבנדר הסתובבה. 

״רוצים את החיות שלכם, ג׳ינג׳י חתיך, חכמולוגית גנבת, והומו משקפופר?״ 

״לעזאזל, כן!! למה נראה לך שבאנו לפה? יחתיכת טיפשה..״ הארי השיב בכעס.

״למה עשית דברים כאלה?? אני שונא אותך, לבנדר.. אלוהים, כמה שאני שונא אותך..״

המשפט של רון שיתק אותה.

היא התקרבה לסוף של הגג, לקחה את הכלוב של הדוויג ומחצה את קרוקשנקס וסקארבס עוד קצת בידה.

״רוצים את החיות?״ 

היא התקרבה אפילו עוד יותר.

ואחרי שניה, שלושתם חשבו שהלב שלהם נפל, היא זרקה אותם מהגג.

״לכו קחו אותם.״

״הדוויג!! הדוויג שלי..״ הארי פרץ בבכי והכאב שהיה בקולו היה בלתי מוסבר.

״לא!! קרושקנס!!״ 

״סקארבס!״ הם רצו למטה, למראה של הדוויג הפצועה שבקושי נשמה בכלוב, קרוקשקנס שהיה נראה סובל, ונפגע קשה, וסקארבס.. מוזר איך שזה לא השפיע עליו.

״בואו ניקח אותם לווטרינר.. תודה לאלוהים שזה לא גג כזה גבוה.״

הם הרגידו כאילו חלק מהם נעלם כשהם צפו בלבנדר זורקת אותם מהגג. זה היה כאב מסוג אחר.

-זה כל כך דרמטי!! סליחה-

הפרק הקודם		הפרק הבא