עוטי השיריון- הסיכוי האחרון של הוגוורטס

"חבר'ה! אתם חייבים לבוא! אין מצב!"

פיטר הסתובב.
קייסי רץ לעברם ונופף בידיו.
"מה קרה?" שאל פיטר כשקייסי הגיע למרפסת.
"זה... פתאום... ים... שלט..." אמר קייסי בין התנשפות להתנשפות.
"אני לא מבין," אמר פיטר.
קייסי לקח נשימה עמוקה, ואז חזר על דבריו.
"הלכתי לחוף, ופתאום ראיתי את השלט של הממדים! ממש על שפת הים! בואו אחרי..."
צוות אווטאר, ביחד עם פיטר הנרגש, הלכו בעקבות קייסי אל שפת הים.
קייסי הצביע לעבר הסימנים של רגליו שהסתיימו על קו החוף.
"זה ממש פה," הוא אמר.
החבורה הצטופפה מסביב למקום.
"איפה זה?" שאל סוקה.
קייסי הביט במים.
הקובייה השחורה נעלמה כליל.
לא נשאר ממנה אפילו סימן.
"זה היה ממש פה!" קרא קייסי.
"אתה בטוח שראית נכון?" אמרה טוף בעוקצנות.
"אני לא דמיינתי," נעלב קייסי, בלי לשים לב לעובדה שטוף עיוורת.
"אולי ראית איזה אבן שנראית כמו השלט," הציע פיטר. "זה לא נמצא פה..."
"אז איך אתה מסביר את הכפתורים הצבעוניים?" אמר קייסי. "בטח לויד המעצבן הזה לקח את השלט..."
פיטר נאנח.
"יכולת פשוט להביא את זה לשם," אמר פיטר.
"אה... לא חשבתי על זה..." הודה קייסי.
פיטר הטיח את ידו במצחו.
"איזה דביל..."

***

לויד אחז בשתי ידיו באוצר שהתחיל את כל הסיפור.
קובייה שחורה ששווה יותר מכל סוג של אבן חן שהוא אי פעם הצליח להשיג.
כל שרביט שגנב, עד שרביט הבכור.
כל מטאטא עד להב המחץ.
השער שמחבר בין כל הממדים.
זה המפתח לניצחון.
לויד ידע על התוכנית של הצבים, לגייס את הדמויות מהממדים האחרים.
התוכנית הזאת תקשה עליו.
הוא צריך להפריד את הצבים מהם.
ועם השלט, הוא מסוגל לעשות זאת.
אבל קודם, הוא יגייס את הרשעים הכי חזקים שקיימים בכל הממדים.
ודני פאנטום זה הצעד הראשון.

***

"אני דני פאנטום, שעתיד להיות השליט של כל הרוחות!" קרא דני פאנטום המרושע אל שמי עולם הרוחות הזוהרים בירוק קודר.
דני פאנטום האמתי ירה לעברו סילון של לייזר.
הרוח המרושעת התחמקה בקלילות וצחקה.
"חשבתי שאתה דני פאנטום," אמר דוני.
"כן, אבל זה סוג של גרסה מרושעת שלי. אתה יכול לקרוא לו דני השובב," אמר דני.
דני פאנטום העתידי ריחף במהירות לעבר דני פאנטום האמתי ובעט אותו לצד השני של האי המרחף.
דוני  רץ לעברו והתכונן לחבוט בו עם המקל.
דני פאנטום העתידי הפך את עצמו העלים את עצמו, והמקל עבר שם כאילו דני פאנטום לא היה שם בכלל.
אפריל זרקה את המניפה כמו בומרנג, ודני פאנטום הופיע שם בדיוק כדי להיחתך מהמניפה המתכתית.
"חצופה!" רשף דני פאנטום הרע.
ידו התארכה, ותפסה בצווארה.
היא התרכזה בטלקינזיס, והמניפה עפה חזרה ליד שלה, ובדרך הותירה עוד סימן בלחיו של דני פאנטום הרע.
ידו עזבה את צווארה מרוב הלם.
היא ניצלה את ההזדמנות כדי להתרחק ולהיות מוכנה להתקפה נוספת.
דני פאנטום הרע נעלם ואז הופיעה מאחורי סאם.
"תיזהרי!" קרא ג'יימס. "אימפדימנטה!"
הרוח עפה לאחור, ונפלה אל התהום האינסופית של עולם הרוחות.
טאקר וסאם רצו לעבר דני.
"אתה בסדר?" שאלה סאם.
דני נעמד בקושי על רגליו.
"כן, אני חושב שכן," הוא אמר. "כולם בסדר? הוא עדיין פה?"
"לא, הם הביסו אותו," אמרה סאם. "וגם הצילו אותי..."
השלושה הביטו בצב, ובשני הנערים, שבאו לקראתם.
"כולם בסדר?" שאל ג'יימס.
"אני בסדר," אמרה סאם. "הודות לך..."
"אנחנו מודים לכם על העזרה," אמר דני. "יש דרך שבה נוכל לעזור?"
"למעשה, אולי תוכלו לעזור לנו בדבר קטן..." אמר דוני.
הוא גולל בפניהם את כל הסיפור מאז שמייקי פתח את הממד של עולם הקוסמים, עד הרגע שבו הם מצאו את עצמם פה.
"...ואנחנו צריכים שתעזרו לנו להביס את לויד ושרדר," ובזאת סיים דוני את דבריו.
"וואו," אמר טאקר. "חתיכת סיפור. איך אנחנו אמורים להאמין לזה?"
"אני לא האמנתי שקיים בן אדם שיכול להפוך לרוח," אמר ג'יימס.
"יש משהו במה שאתה אומר..." הודה טאקר.
"אנחנו נשמח לעזור לכם," אמר דני. "לא יזיק לי קצת אקשן, אתה יודע..."
"די משעמם פה אחרי שדני ניצח," אמרה סאם.
"גם אני בעד!" אמר טאקר.
לפני שמישהו הספיק להגיד משהו, דוני, אפריל וג'יימס נעלמו בהבזק מעוור.

***

בעוד החבורה האבודה דנה בסיכויים שלהם לצאת מה"שומקום" שהם נמצאים בו כרגע, אף אחד לא שם לב לשער שנפער כמה מטרים מאחורי למייקי
מייקי הסתובב ובחן את השער.
"אה, חבר'ה!" קרא מייקי.
כל העיניים פנו אליו.
"אני חושב שמצאתי דרך לצאת מפה."
מייקי זז הצידה וחשף את השער.
"מעולה!" קרא ליאו ואלדס.
הוא רץ לעבר השער, אך ברגע שכף רגלו נגעה בשער, הוא הועף אחורנית בהבזק מחשמל.
ששת החצויים האחרים הביטו בו בדאגה.
הוא זקף את אצבעו.
"אני בסדר."
"אני לא מבין," אמר מייקי.
הוא קירב את האצבע לשער באיטיות.
"מייקי, לא!" קרא ראף.
אבל זה היה מאוחר מדי.
מייקי נגע בקצה אצבעו בשער, ולהפתעתו לא אירע לא שום נזק.
לפתע הוא הרגיש שגופו נשאב אל תוך השער, ולפני שהספיק לעצור את עצמו, הוא נפל לתוך הפורטל.
ליאו וראף רצו אל השער, ועברו דרכו בעקבות מייקי.
ברגע שהשיריון שלהם עבר דרך השער, הוא נסגר בהבזק.

***

צוות אווטאר ופיטר בדיוק התחילו לחזור לאחוזה, כשקייסי קרא, "הנה זה!"
החבורה הסתובבה לאחור והביטה בבלבול אל המקום שבו היו לפני רגע.
הקובייה השחורה אכן הייתה שם.
"אני לא מאמין! זו הדרך שלנו לחזור הביתה!" קרא פיטר.
"אנחנו נצטרף אליכם," אמר אנג. "כדי להביס את האנשים שמאיימים להשתלט לכם על העולם."
"מעולה!" אמר פיטר. "קייסי, תביא את הקובייה."
ברגע שקייסי נגע בקובייה, פיטר וקייסי נעלמו ביחד עם הקובייה.

***

לויד הופיע בעולם הרוחות של דני פאנטום.
הוא סרק את האזור בחיפוש אחר דני פאנטום העתידי.
לא עבר רגע, והרוח המרושעת ריחפה בשמי הלילה מולו.
"אתה מסיג גבול!" קרא דני פאנטום הרע. "מי אתה?"
"באתי מממד אחר כדי להציע לך משהו שלא תעמוד בפניו."
בתגובה, הרוח יצרה כדור אור בצבע ירוק, וירתה אותו לעבר לויד.
"פרוטגו!" קרא לויד.
הכדור הזוהר חזר אל דני פאנטום במהירות כפולה.
הרוח בקושי הצליחה להתחמק, והכדור פגע לה בחזה.
"אני לא מתכוון לפגוע בך," אמר לויד.
"אבל פגעת!" קראה הרוח.
"אתה מוכן להקשיב לי?" אמר לויד.
"בסדר... מה באת לומר לי?"
לויד פישפש בכיסו, והוציא את הקובייה השחורה.
אחרי שהצליח ליצור שכפול מזויף של הקובייה, שבעצם היה מפתח מעבר בין ממדי, הוא החזיר את צבי הנינג'ה ביחד עם החברים שלהם להוגוורטס.
אבל הוא לא היה מוכן לעשות סיכונים מיותרים בהבאת הקובייה האמתית לידיהם.
"בעזרת הדברים הזה, אני עובר בין ממדים."
לויד לחץ על כפתור ההפעלה של הקובייה.
הפורטל התגשם מולו בהבזק.
דני פאנטום בהה מהופנט במערבולת הצבעונית.
"בעזרתך נוכל להשתלט על העולם," אמר לויד. "זה עולם של קוסמים."
"הו, אני אצטרף בשמחה. העולם הזה מאוס בכל מקרה."
"אבל תביא איתך את חבריך הרוחות," אמר לויד. "אני אשמח לפגוש אותם."
לויד סיים את דבריו, ונעלם במערבולת של צבעים.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא