עוטי השיריון בהוגוורטס- הנבואה

הצבים הסתובבו.

"אני... אני רוצה להשתתף במשחק קווידיץ'", אמר ליאו במבוכה.
ראפל הביט בו בכעס.
"אבל אנחנו חייבים לחזור!", ביטל ראף.
"אין שום בעיה", אמר דוני, "נחזור לבית וכשיגיע היום של המשחק נחזור לפה".
"בפעם האחרונה נאלצנו לחפש את הבדולח המטופש!", קרא ראף.
"כי לא הבאנו איתנו את השלט של הפורטל", הסביר דוני, "אם נביא איתנו את השלט אז לא יהיו בעיות, תאמין לי"
"וגם אם נצליח, מי אמר ששני העולמות מתקדמים בקצב אחיד", אמר ראף.
"כשהיינו בהרים שמתי לב שיש עיר במרחק, ולפי מה שהבנתי זאת הייתה עיר יחסית של ימינו", סיפר דוני.

ראפל ודונטלו התווכחו במשך כמה זמן.
בסוף ראף החליט לוותר בלית ברירה.

"ראף וויתר על משהו?", התפלא מייקי.
"תשתוק לפני שאני אשנה את דעתי", הזהיר ראף.

זה פעל.
מייקי סימן בידו כאילו הוא נועל את פיו עם מפתח וזורק את המפתח לים.

"מתי המשחק יתקיים?", שאל ליאו את פרופסור מקגונגל.
"בעוד חודש", ענתה, "14 באוקטובר", הוסיפה.

***

כעבור חודש...

"הם אמורים להגיע בכל רגע", אמר פיטר בהתרגשות.
זה היה היום של משחק הקווידיץ'.
אף אחד לא אכל- כולם חיכו בדריכות.

לפתע נהיה הבזק באולם.
ארבעת הצבים הופיעו לקול מחיאות כפיים רמות, אבל הפעם התלמידים הופתעו לראות עוד שלושה דמויות נוספות.

נערה בעלת עיניים כחולות ושיער ג'ינג'י מעוטר בקשת צהובה עמדה לצד נער בעל שיער שחור ומסיכה מוזרה דמוית שלד.
ביניהם הייתה דמות גבוהה ומזוקנת מכוסה פרווה חומה מכף רגל ועד ראש, אך אוזניה, אפה וסנטרה היו לבנים.
הדמות לבשה חלוק בצבע חום- אדמדם, והזכירה במידה מסוימת עכברוש.

"תכירו את- ", החל ליאו לומר.
"- מאסטר ספלינטר! הוא מוטצית עכברוש", השלים פיטר, "וגם אפריל אוניל וקייסי ג'ונס! דרך אגב השם של ספלינטר הוא האמטו יושי..."

"אז... זה המקום הפריקי שדיברתם עליו?", שאל קייסי, "אין פה אפילו תיקרה!"
"למעשה, זו תיקרה מכושפת", הסבירה פרופסור מקגונגל.
"אוו, מגניב", התלהב קייסי.
"זה בהחלט מקום יפה", הסכימה אפריל.

גם ספלינטר נראה מתרשם.
"שמעתי על קוסמים," אמר ספלינטר, "אבל תארתי לעצמי שזה סתם אגדה".

רוב התגובות של התלמידים מעכברוש ענקי היו לצרוח, להתעלף, או למלמל דברים לחברים הקרובים.

"ע- ע- עכב..רר.. עכברוש!", צרחה תלמידה מהפלפאף, וצנחה על הרצפה.
כמה תלמידים ציחקקו מהתגובה שלה.

"אוקיי, בעוד שעה המשחק יתחיל", הודיעה הפרופסור מקגונגל.
הצבים התיישבו כל אחד בשולחן של הבית שלו.
אפריל ישבה ליד דוני, וקייסי ניסה להידחף לידה.
"אימפדימנטה!", קרא דוני.

קייסי עף מהשולחן על הרצפה, ונראה מאוד נבוך.
הוא התיישב ליד ראף בכעס וירה לעבר דוני מבטים זועמים.

"דוני, לא יפה", העירה אפריל.
"אממ... ראיתי עליו עכביש אז ניסיתי להעיף אותו", התחמק דוני.
אפריל רק הרימה גבה.

הפרופסור מקגונגל הציעה לספלינטר להתיישב במקום הפנוי שבו הפרופסור טרלוני הייתה אמורה להיות (אבל היא הייתה עדיין במרפאה).
ספלינטר התעקש שהוא לא צריך לשבת אבל בסוף השתכנע והתיישב.

תלמידי גריפינדור הציעו לליאו לאכול, אבל הוא היה מתוח מכדי להכניס משהו לפיו.
"אתה צריך כוח לקראת המשחק! תאכל!", התעקש ג'יימס.

ליאו לגם מעט ממיץ הדלעת ואכל כמה תפוחי אדמה בחוסר רצון מוחלט.

"איך בדיוק תהיה באוויר בלי מטאטא, גאון", תקף אותו תלמיד מתנשא מסלית'רין, "זה שאתה עף על עצמך זה לא אומר שאתה עף באמת! וחוץ מזה, אתה לא השתתפת בשום אימון"

כמה תלמידי סלית'רין צחקו.

"הו, הכנתי את עצמי לזה, ", אמר ליאו בביטחון.
הוא יצא מהאולם במהירות.

"מה הוא יעשה? יעשה קסם שמצמיח כנפיים של פגאסוס?", צחק תלמיד אחר מסלית'רין.
"אולי הוא יקפוץ מהמדרגות ויקווה שיצמחו לו כנפיים?", הציע תלמיד אחר.

לאחר כמה דקות ליאו חזר, אוחז בידיו את המטאטא המופלא שעל ציפוי הזהב שלו היה כיתוב "להב המחץ".

הלסת של התלמידים שצחק על ליאו נשמטה כמעט עד הרצפה.
"זה... זה... זה עולה אלפיים אוניות זהב! !", התלמיד לא היה מסוגל להאמין למה שהוא רואה.
"איך השגת את זה?!", שאל ג'יימס.
המון ילדים התקרבו אל ליאו.

"אפשר לנסות?"

"אפשר לגעת?"

"אפשר להרגיש?"

כל התלמידים התנפלו על ליאו.
היו כאלה שביקשו גם רק לראות.
אחרים ניסו לחטוף את המטאטא.
ואחרים ניסו לזמן את המטאטא אליהם (כמובן זה היה לשווא כי המטאטא היה בלתי ניתן לזימון על ידי מי שלא הבעלים של המטאטא).

"שמעתי שמי שנוגע ראשון במטאטא הזה הוא הופך לבעלים שלו", קרא ילד אחד.
"זה מה שמלהיב אותך? המטאטא הזה טס במהירות מטורפת! הוא קולט פניות מאוד חדות! וזה עבודת יד של גובלין מומחה! ! !", קרא ילד אחר.

"הי, אף אחד לא נוגע או בוחן את המטאטא לפני המשחק! אני לא רוצה שהמטאטא יפגע", אמר ליאו.
"אבל המטאטא הזה לא פגיע! יש עליו ספר שלם וקראתי אותו", אמר תלמיד מרבינקלו.

"אוקיי, המשחק עומד להתחיל, כולם לרדת למטה", הודיעה פרופסור מקגונגל, "ליאו, לך בעקבות המאמן, הוא יגיד לכם נאום לפני המשחק ואתם תלכו לחדר ההלבשות לשים מדים".

***

לאחר השיחה עם המאמן (ליאו לא ממש הקשיב), הקבוצה הלכה לכיוון מגרש הקווידיץ'.
בדרך לשם המאמן הסביר לליאו איך הולך משחק קווידיץ', עם הקואפל, המרביצן והסניץ'.

עד שהמאמן גמר להסביר לליאו, כל התלמידים כבר היו במגרש, מעודדים.
ליאו הבחין מרחוק בשלושת הצבים, אפריל, קייסי ומאסטר ספלינטר.

מאדם הוץ' שרקה, וליאו עלה על המטאטא.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא