מכתבים מ-ר' ל- ה'

היי,

אני אפרסם כל יום בערך, יש לי מספר לא רע של פרקים מוכנים בינתיים...

קריאה מהנה

פרק 13: אליפות העולם בקווידיץ'

הקיץ כמעט הגיע לסיומו. הרמיוני קיוותה שרמוס ישלח לה מכתב, יצור קשר, אך הוא לא עשה זאת. וכך מעט לפני סוף הקיץ, הגיע היום לאליפות העולם בקווידיץ'- אירלנד נגד בולגריה.

"קדימה, שלא תפספסו את מפתח המעבר." זירזה אותם מולי. הרמיוני פיהקה. היא חשבה לעצמה מה היה אם רמוס היה בא איתם למשחק, אולי ככה היה לה יותר נחמד.

הם החלו לצעוד אל הגבעה שבה הונח מפתח המעבר. ההליכה המאומצת לא הותירה להם מקום לדיבורים, כך שהיה שקט עד שהגיעו לראש הגבעה. "עכשיו חפשו משהו פשוט, כמו כדור מפונצ'ר, או פחית ריקה, כל דבר כזה," אמר אדון וויזלי. "מצאנו ארתור!" נשמע קול.

"איימוס, מה שלומך?" אמר אדון וויזלי ולחץ את ידו. "טוב, יום מעולה למשחק אה?" אמר איימוס בחיוך. "ילדים, זה איימוס דיאגורי, והבן שלו סדריק שאותו אתם מכירים נכון?" אמר אדון וויזלי. היו כמה הנהונים שקטים הם לא היו מרוצים מזה שסדריק ניצח את הארי בקווידיץ' בשנה שעברה. "אלו שלי, פרד, ג'ורג', רון וג'יני, ושני חברים של רון מבית הספר, הרמיוני גריינג'ר והארי פוטר." הציג אדון וויזלי את כולם אחד אחרי השני. "הארי פוטר, נעים להכיר כמובן." אמר איימוס ולחץ את ידו של הארי. עיניו טיילו במסלול המוכר במעלה ראשו של הארי אל הצלקת המשוננת בצורת ברק. "איימוס נותרה עוד דקה אחת." הזכיר אדון וויזלי. "כן, נכון." הסכים איימוס. כולם אחזו במגף הישן, ואז פשוט נעלמו משם.

הם נחתו באתר ענק שחולק לשדות של אוהלים. אדון וויזלי שילם את הכסף (כסף מוגלגי) בעזרתו של הארי ולאחר שלקח מפה של האתר הם החלו את דרכם בין האוהלים. לבסוף הקימו שני אוהלים קסומים שנראו רגילים מבחוץ וכמו בתים קטנים בפנים.

הם קנו מזכרות ואכלו ארוחת צהריים במאהל. אנשי משרד הקסמים הופיעו ונעלמו כל הזמן במאהל שלהם, בגלל הקרבה ליער דרכו עוברים אל המגרש. לבסוף הערב ירד והאנשים החלו לעשות את דרכם אל המגרש.

הארי, הרמיוני והוויזלים עלו אל התא העליון. למזלם הרע שם פגשו במשפחת מאלפוי. "וואו, איך שילמת על כל זה וויזלי? ועוד בתא העליון?" לחש דרקו מאלפוי לרון. הארי התמלא זעם. "אני רואה שאתה עדיין מסתובב עם אספסוף," לחש לוציוס מאלפוי ונתן מבט בהרמיוני שהשיבה לו מבט זועם. מספר ניצוצות נפלטו מקצה שרביטה. היא גם ככה הייתה במצב רוח רע, היא לא הייתה מעוניינת לשמוע עקיצות על מוצאה. "הרמיוני, אם תתקפי אותו בתא העליון זה לא יהיה נחמד במיוחד," הזהיר הארי. הרמיוני נשמה עמוק והפנתה למשפחת מאלפוי את גבה.

המשחק התחיל, עם מעודדות-ויליות לבולגרים, ולפרקונים לאירלנד. הארי, הרמיוני והוויזלים עודדו עם הקהל כשאירלנד הבקיעה ונאנחו כשבולגריה הבקיעה. לבסוף ויקטור קרום, המחפש הבולגרי, תפס את הסניץ' מוקדם מדי וכך העניק ניצחון לנבחרת אירלנד. הגביע הובא אל התא העליון וכול הקהל מחא כפיים בגאווה.

כולם חזרו אל האוהלים כדי להעביר את הלילה ולחזור לבתים ביום המחרת. אך הגורל רצה אחרת. "ילדים קומו! תלבשו מעילים וצאו מהאוהלים לפני שנירמס פה," ביקש אדון וויזלי בבהילות. כולם יצאו מהאוהלים והביטו על השמיים.

חבורה של גברים במסכות הרחיפו שלושה מוגלגים שהיו מנהל האתר שלהם, אשתו ובנו. הרמיוני הביטה במחזה בעיניים קרועות. "לכו אל היער ואל תיפרדו! אנחנו ננסה לטפל בזה לפני שזה יהיה יותר גרוע." אמר אדון וויזלי. "קדימה הרמיוני!" קרא הארי ומשך אותה אחריו.

הם הלכו ביער ולפתע גילו את עצמם לבדם. ג'יני והתאומים נפרדו מהם איכשהו. "תמשיכו ללכת." אמר הארי. "נוציא שרביטים?" הציע רון. "כן, אני חושבת שכדאי," אמרה הרמיוני. הארי החל לחפש את שרביטו בכיסיו אך לא מצא אותו. "אני לא מוצא את השרביט שלי!" קרא הארי. "מה?!" קראו רון והרמיוני יחד. "הוא כנראה נפל איפשהו," אמר הארי בתבוסה. "לומוס!" מלמלו רון והרמיוני.

"לא כדאי לכם שהם ימצאו אותה," נשמע לפתע קול. דרקו מאלפוי עמד ליד אחד העצים. "הרמיוני מכשפה," אמר הארי בזעם. "אם אתם חושבים שהם לא יזהו בוצדמית כשיראו אותה..." הוא אמר ונעלם. "אידיוט שכזה," מלמל רון.

הם החליטו לעצור במקומם כשלפתע נשמע קול עמוק "מורסמודרה!" מבין העצים. הרמיוני, הארי ורון הביטו בשמיים וראו גולגולת ירוקה שמתוך פיה משתחל נחש. "תמשיכו ללכת!" אמרה הרמיוני בבהלה.

לפתע נשמעו מספר רב של קולות פקיקה כשקוסמים ממשרד הקסמים התעתקו לשם וירו קללות משתקות לעברם. הרמיוני צרחה והארי משך אותה ואת רון מטה ברגע האחרון. "עצרו! זה הבן שלי!" נשמע קולו של אדון וויזלי. אדון וויזלי מיהר לעברם. "אתם בסדר?" שאל אדון וויזלי. הם הנהנו.

"מי מכם זימן את האות האפל?" שאל אחד הקוסמים. "ברטי הם רק ילדים," אמרה מכשפה אחרת. "מישהו זימן את האות משם," אמרה הרמיוני והצביעה לכיוון העצים. איימוס דיאגורי ניגש אל העצים בשרביט שלוף. הוא מצא שם גמדונת בית משותקת. הארי זיהה את הגמדונת שישבה מאחוריהם ושמרה מקום לאדון ברטי קראוץ' שלא הגיע לבסוף למשחק. "ברטי, אני מצטער," אמר איימוס. "זה לא יכול להיות, זה כישוף שדורש שרביט," אמר ברטי. "היה לה שרביט," הוסיף איימוס. הארי הביט בשרביט שאחז איימוס. "היי! זה שלי!" קרא הארי. "זה שלך? זאת אומרת אתה מודה?" שאל איימוס. "איימוס, זה הארי פוטר," אמר אדון וויזלי כלא מאמין. "אתה צודק, מצטער." אמר איימוס. "הוא נפל לי, כנראה בבלגן שהיה קודם, כשרצנו ליער." אמר הארי. איימוס הצמיד את קצה שרביטו אל השרביט של הארי, ומלמל "פריורי אינקנטאטם!" האות האפל נפלט מקצה שרביטו של הארי בצורת עשן.

ווינקי הגמדונת פוטרה מתפקידה, השרביט הוחזר להארי וכולם חזרו לאוהלים לשינה חטופה ובתקווה לצאת מהאתר כמה שיותר מהר.

בבוקר, תפסה החבורה מפתח מעבר והם הגיעו חזרה אל המחילה. גברת וויזלי יצאה לקראתם עם 'הנביא היומי'  שבו נכתבה כתבה על אירועי אליפות העולם. "הגיעו מכתבים כלשהם?" שאל הארי. "רק אחד, יש איזה ינשוף חום שלא מוכן לעזוב. המכתב הוא בשבילך יקירה." אמרה גברת וויזלי וחייכה אל הרמיוני בזמן שנכנסו אל הבית. הרמיוני הביטה בהארי והוא משך בכתפיו.

גברת וויזלי נתנה להרמיוני את פיסת הקלף, והינשוף החום זינק אל כתפה של הרמיוני. היא חייכה, היה בו משהו חביב. הרמיוני עלתה אל החדר של ג'יני ופתחה את הקלף. זה ממש לא היה מה שציפתה לו.

הרמיוני היקרה,

את בסדר?

ר.ג'.ל

היא הפכה את הקלף, מחפשת המשך, אך לא היה. דפיקה בדלת עוררה אותה ממחשבותיה. "היכנס," היא אמרה והארי נכנס פנימה וסגר אחריו את הדלת. "זה ממנו נכון? מה הוא כתב?" שאל הארי. הרמיוני הגישה לו את פיסת הקלף. הארי קרא אותה, וגם הוא כמו הרמיוני לפניו הפך את פיסת הקלף במטרה למצוא המשך. "הוא מוזר, תגידי, את חושבת שזה בגלל שהוא אדם זאב? אולי זה דופק את המוח?" הציע הארי בחיוך. הרמיוני דחפה אותו בחיבה.

הרמיוני כתבה מכתב תשובה, קשרה את המכתב לרגלו של הינשוף והביטה בו ממריא אל שמי הבוקר הבהירים.

הפרק הקודם		הפרק הבא