יומנו של ניקו די אנג'לו

אז… עבר זמן מאז הפעם הקודמת…

פרסי ואנבת' כבר לא בטרטרוס, אבל רואים שהם עברו דברים

עכשיו אני בין מסעות צללים עם ריינה, גליסון הדג', והאורחת המיוחדת: אתנה פרטנוס, פסל בגובה שלושה עשר מטרים עשוי זהב ושנהב שתמיד נראה כאילו הוא בוחן אתכם ושופט אתכם בשקט.
יאי.

זה יותר קל מבדרך כלל לעבור דרך הצללים בזכות הכוחות של ריינה, אבל אני עדיין מרגיש מרוקן כל פעם שאנחנו מופיעים במקום חדש (תודה רבה אתנה (-_-)).

הם ממש נחמדים (ריינה והמאמן הדג'. אתנה היא די פסל וגם בתור חפץ דומם היא לא נראית ידידותית) ואני לא זוכר מתי לאחרונה חשבתי את זה על מישהו, לא מאז הרעיון לרדת לטרטרוס.

המאמן הדג' די… משוגע, אני רוצה להגיד.
כל מפלצת שמגיעה גורמת לו להניף את אלת הבייסבול שלו ולצעוק "מוות!"
אני לא בטוח שזה בריא (למאמן, למפלצות זה בטוח לא בריא).

ריינה היא… ריינה
זו הדרך היחידה לתאר אותה
היא נראית קרה ומרוחקת ורצינית, אבל כשמבלים איתה הרבה זמן היא נהיית נחמדה

העצירה האחרונה שלנו הייתה בעיר בדרום מערב איטליה, אני לא בטוח איפה בדיוק.

אני חושב שאני יכול להגיד רשמית שהמצב כמעט נורמלי
אני מתכוון
אני לא במצב שהייתי בתחילת היומן
וגם לא במצב שהייתי בטרטרוס או אח כך בכד
אז אני אתיחס לזה כשיפור

נראה לי שזה הכל לבנתיים
-ניקו

הפרק הקודם		הפרק הבא