באור שונה

הצד של רון

״שחכת להגיד לי איך נחזור להוגוורטס..״ אמרתי לה. כנראה לא חשבנו על זה לעומק לפני כן, כי רק לפני יום נהיינו זוג והכל עדיין מבלבל ומוזר.. ״אה..״ היא נראתה מעורערת. ״נכון! ניקח את האוטונוס..״ היא אמרה. התלהבתי להיות בשכונת מוגלגים. מוגלגים אנשים כאלה מוזרים.. הבתים שלהם נראים אותו הדבר והם אחד ליד השני כמו שורה, לא חסר להם קצת יחודיות?! לא משנה.. בדיוק כשהאוטונוס כמעט התחיל לנסוע, רצנו שנינו מהר כדי להספיק. מי יודע? לא בדקתי את המערכת, ונראה לי שיש סיכוי שיש לנו שיעור שיקויים עכשיו.. הפחד הזה מסנייפ. ״רגע!!״ הרמיוני צווחה לנהג האוטונוס. ״חכה!!!״ צרחתי כשהוא כבר באמת התחיל לנסוע. ולאחר שניה אחת, הוא עצר. ״שוב פעם אתם..״ הנהג גלגל את עיניו.

״כן, שוב פעם שנינו.״ הרמיוני השיבה בכעס. ״תעלו.״ הכרטיסן אמר באדישות. נכנסו בין כל המיטות שהיו שם, ובחנו את המיטות בקפידה, בגלל שלא רצינו לעמוד, אז העדפנו לשבת על מיטה שתהיה נקייה.. ״שלא תקבלו לי רעיונות! המיטות האלה נועדו כדי לישון!!״ הנהג צרח.

שנינו הסמקנו ברמה מטורפת. לקח לי שניה להבין למה הוא התכוון. ״אנחנו בני שלוש עשרה..״ הרמיוני אמרה במבוכה וסידרה את שיערה. ״כן.. שיהיה! תעמדו, זה עדיף..״ הוא השיב. ״הבנת למה הוא התכוון, נכון?״ לחשתי לה. ״כן.. לצערי..״ היא השיבה. ״ווה!!״ היא צרחה כשהוא התחיל לנסוע כמו משוגע. היא אחזה בעמוד שעמדה לידו, אני החזקתי במותניה, היא צחקקה והתקרבה כדי לנשק אותי, עד ש..״אלוהים אדירים!!״ היא צרחה כשהנהג פנה ימינה. הראש שלה נתקע בשלי. ״אחח!״ צעקתי מהמכה. ״סליחה, רוני!״ היא אמרה וליטפה את הראש שלי. ״נגיע לתחנת הרכבת עוד כמה דקות!״ הכרטיסן הודיע. ״יופי!״ השבתי והסתכלתי על הנהג במבט זועף. החזקתי את ידה של הרמיוני, היא חייכה אליי.

״מה נראה לך שיש עכשיו בהוגוורטס?״ שאלתי אותה, הפנים שלה והפנים שלי היו קרובים מאוד, במרחק נגיעה. האפים שלנו נגעו זה בזה. ״לא יודעת.. אולי יש לנו שיעור שיקויים.״ היא אמרה בחיוך. הקרבתי אליה, היא התקרבה אליי. הנשימות שלה נגעו בשפה העליונה שלי, העדפתי לא לנשום רק כדי להרגיש אותה נושמת.

הצד של הרמיוני

הרגל שלו ליטפה את הרגל שלי, הסמקתי. ״למה את מסמיקה?״ הוא צחקק. ״תסתום!״ צחקקתי בחזרה והסתכלתי למטה כדי שלא יראה את הסומק על לחיי. ״באלך לבלות היום בערב?״ הוא שאל. ״כן! זה יהיה מגניב.. נוכל להקשיב לטיילור סוויפט, ולהכין עוגיות בצורת לב..״ 

״יופי! באיזו שעה?״ הוא שאל. ידעתי שהוא התרגש מהעוגיות. ״שמונה בערב.״ עניתי וליטפתי את לחיו. ברגע אחד חשבתי שאני אתעלף, אז פשוט בלגנתי את שיערו. ״הגענו לתחנת הרכבת!!״ הנהג צרח. ״תודה!״ שנינו ענינו וירדנו. האוטונוס כמעט דרס אותי כשנסע בחזרה. ״תיזהרי!״ הוא תפס אותי בידיו לפני שהאוטובוס כמעט דרס את רגלי השמאלית. ״תודה.״ הסתכלתי עליי ונישקתי אותו. ״בוא ניכנס לתחנה.״ הוא אמר ונכנסנו. לקח לנו שתי דקות למצוא את המקום המדיוק של רציף תשע ושלושה רבעים.. ״הנה!״ רון הצביע על קיר הלבנים. חשבתי שאני אכנס קודם ואז רון יבוא אחרי אז התקדמתי ואז הרגשתי את ידו בידי. הסתובבתי. ״בואי נעשה את זה ביחד.״ הוא אמר ונכסנו. הרכבת עמדה שם, בשביל שנינו! כמה רומנטי.. 

עלינו על הרכבת, ותפסנו תא. הרכבת התחילה לנסוע. ״אני מקווה שלא נפגוש עוד סוהרסנים!״ צחקתי. פניו של רון התמלאו באימה. ״לא, רון! אני צחקתי..״ הסברתי ולטפתי את הכתף שלו. ״מעניין איך קרוקשנקס וסקאברס מסתדרים..״ אמרתי בהרהור. ״עד שכמעט שחכתי מהחתול המטומטם שלך..״ הוא אמר ושילב את ידיו בכעס. ״בטוח שלא שחכת כבר מהעכברוש המסריח שלך?״ עקצתי.

״ניצחת.״ הוא אמר וחייך. 

באורך פלא.. הרכבת הגיעה מהר מהרגיל, וליד הטירה ראינו את הארי מנופף בידיו עם דמעות בעיניים ומבט מבועת בזמן שעמד ליד האגריד..

הפרק הקודם		הפרק הבא