חצויה+

הפרק מוקדש ל Olive Elephanta  !!!

גאד איזה תגובות כיפיות! תודה לכם!

אז כמו שאמרתי אני עושה פרק מהיר על חמש תגובות תוך שבוע.

בקיצור

תודה!

והנה הפרק 😊-

_~_~_~_~_~_~_~_

אנבת'

בהיתי בתקרה, שמעתי כאילו מרחוק את קולם של אנה וג'ס המתלחששים. פרסי מת המחשבה שוב מהדהדת בראשי. אם רק הייתי אומרת כן.. אם רק הייתי מסכימה.. פרסי היה עכשיו איתי, מחייך ואומר שטויות שכל כך אפיינו את מוח אצה. אולי.. רק אולי, ניקו יוכל לקחת אותי לפגוש אותו, זה יהיה עדיף על כלום, אם פרסי לא עבר לגלגול אחר.. הרי בפעם האחרונה שראיתי אותו הוא כעס עלי, ולא חייך, אלוהים כמה רציתי לראות אותו שוב מחייך, את החיוך המתוק שלו, הילדותי באופן מקסים. אני כל כך רוצה לומר לו שאני אוהבת אותו, כל כך רוצה לספר לו על כל מה שעובר עלי, לשמוע שוב את הבדיחות הציניות האלו שלו.. אם רק הייתי יכולה לומר לא הכל, הכל, כולל הוגוורטס, להסביר לו למה סירבתי, למה לי זה נראה הגיוני בזמן שלא זה נראה לא שפוי. אבל הוא הלך.. והוא לא יחזור לזרועותיי..

ואז עולה רעיון במוחי, אני מתרוממת במהירות כך שאנה וג'ס מביטים בי בהפתעה, "אנבת'?" שואלת אנה בחשש, "לא עכשיו, יש לך דף ועט?" אני אומרת בחיפזון, היא מהנהנת ומחווה בראשה לעבר המחברת הקטנה שעל מיטתה. אני קמה והולכת לשם במהירות, מתיישבת על המיטה ומתחילה לכתוב.

פרסי.

פרסי אני כל כך מצטערת, אני כל כך מצטערת שאתה לא יכולה לדמיין,

אבל לא יכולתי, באמת, אני לומדת בהוגוורטס, בית ספר לכישוף ולקוסמות.

אז לפני שאתה מסיק שאני מחורפנת, תקרא עד הסוף.

הוגוורטס הוא מקום אליו מגיעים ילדים שיכולים לעשות קסמים, אני מתכוונת לקחת שרביט ליד ולעשות קסם, כמו לשתק למשל, יש להם בארך כל מה שאי פעם דמיינת, מטאטאים, שרביטים, גלימות, סודות...

ואני משתייכת לאותם קוסמים, כן פרסי, אני מכשפה, לא מכשפה מטורללת על פלולות, אבל ככה קוראים לזה.

תאמין או לא אפילו יש לנו משחק, כמו שבמחנה יש את תפוס את הדגל. רק פה זה על מטאטאים מרחפים ולרוב אתה יוצא בחיים...

אלוהים כמה שאני מתגעגעת אליך פרסי, אם רק הייתה לך הזדמנות הייתי תופסת אותך, ולא נותנת לך ללכת בשום מצב.

אתה חייב להבין שאני אוהבת אותך, אני מאוהבת בך. אבל אני צריכה ללמוד בהוגוורטס, ואני לא יכולה לחיות איתך מבלי לספר לך..

אני מקווה שאתה משמח הרבה אנשים, באלסיום, או בגלגול החדש..

תצחק תצחק פרסי ג'קסון, אבל אם אתה באלסיום, אני עוד אחזור.

מוח אצה.

אני קוראת את המכתב המדומה שוב ושוב, אם היה יכול לקרוא את זה.. דמעות שוב עולות בעיני, אני לא מנגבת אותם, כמה צונחות על הנייר ומטשטשות את הדיו. זה נראה כל מכתב מריר, מידי אז אני מוסיפה חיוך קטן בפינה. זה הזמן להיות חזקה. אני מזכירה לעצמי. ומקבלת את המכתב לארבעה חלקים. ניגשת למיטה שלי ושמה אותו בתוך המגירה הקטנה שבשידה שלי.

כל הזמן הזה, אנה וג'ס מסתכלים עלי בתהייה. אני מחליטה שמגיע להם הסבר, אחרי השתיקה והרחקת הבנות, זה מגיע להם. "פרסי ג'קסון היה החבר שלי." אני מסבירה ורואה איך הם מנסים לשואב כל פיסת מידע כדי להרכיב את החתיכות של הפאזל. "לפני מספר שבועות הוא הציע לי נישואין, אחרי הרבה חוויות שחיזקו את הקשר בינינו, אבל אני.. סירבתי," קולי נשבר במקצת, אבל אני ממשיכה. "סרבתי בגלל הוגוורטס, כי ידעתי שלא אוכל לחיות איתו ולשמור את הסוד, והוא.. נשבר, פרסי התאבד – כפי ששמעתם – בגללי, כי אני שברתי אותו. ו... אני.." גוש עולה בגרוני ודמעות חמימות מחתימות את לחיי. "באמת אהבתי אותו.." אני מיבבת. אנה מתקרבת אלי ומחבקת אותי, אני טומנת את פני בחזה. ג'ס מתקרב ומביט בי בעצב. "אני מצטער." הוא אומר בשקט ואוחז בידי. אני ממשיכה ליבב. ג'ס לוחץ את כף היד שלי כמחווה של הזדהות. למרות שאין לו באמת מושג מי היה פרסי.

"זה יהיה בסדר.." לוחשת אנה באוזני. למרות ששתינו יודעות שזה לא בסדר, ממש לא בסדר.

הפרק הקודם		הפרק הבא