כתוב בדם

אני מזנקת בהתרגשות מהמיטה, היום היום הגדול! היום אני נכנסת לזירה! אני מרגישה שעל פניי נמתח חיוך רחב. פתאום אני רואה את סרינה, ומנחשת שהיא זו שהעירה אותי. על פניה יש חיוך דומה לשלי, מאושר. בלי מילים היא מושיטה לי שמלה פשוטה, ואני בוהה בה בבילבול, עד שאני נזכרת שאת התלבושת הסופית נלבש בקטקומבות שמתחת לזירה. אני וסרינה עולות לרחפת שמחכה לנו בגג, ואישה בחלוק לבן מזריקה לי את המשדר לזרוע, כדי שהם לא יאבדו אף אחד מאיתנו בזירה. 

לאחר זמן מה החלונות מחשיכים, כדי שלא נראה את הזירה, והרחפת מורידה אותי ואת סרינה לתוך המינהרה שמובילה לחדר השיגור. בחדר השיגור מחכה לנו חבילה עם הבגדים.  גם סרינה לא יודעת מה יהיו הבגדים שיהפכו לבגדי הניצחון שלי... או לתרכיכי קבורה. בחילה ממלאת אותי. לא! לחשוב! על זה! אני פוקדת על עצמי, ונרגעת קצת.

החבילה מכילה בגדים תחתונים, מכנסיים חומים-צהבהבים פשוטים, חולצה ירוקה בהירה, חגורה חומה עבה ומעיל שחור דק עם ברדס. סרינה אומרת שהמעיל עשוי מחומר מבודד, ושאני צריכה לצפות ללילות קרירים. המגפיים, שאותם נועלים מעל גרביים סרוגים, עשויים עור רך, ויש להם סוליות גומי דקות, גמישות ומחורצות. מגפיים טובים לריצה. אני רצה בחדר כמה פעמים בזרועות פרושות, לוודא שהכל במקום, ובפעם הראשונה מצטערת שלא לקחתי משהו מהבית, משהו שיזכיר לי את סלין. אבל אולי זה טוב, אני מנסה לשכנע את עצמי. אולי בזכות זה שלא לקחתי משהו, לסלין ישאר משהו שיזכיר לה אותי, במיקרה ש... הסוף לא יהיה טוב. אני עולה לגליל הזכוכית שיעלה אותי לזירה. 

הגליל עולה לאיטו, וכשהוא מתרומם לחלוטין, מתחילה הספירה לאחור.  שישים שניות.  זה הזמן שאנחנו צריכים לעמוד על עיגולי המתכת, אחרת מוקשים יפוצצו אותנו. בשנה שעברה הייתה מיועדת שעשתה את זה בכוונה. סוף כואב, אבל מהיר. מצידי האחד יש את מרוול, מהשני את הנערה ממחוז עשר. אני בוחנת את שאר המיועדים, ומנסה לזכור את המילים האחרונות שאנובאריה אמרה לי- "כשתיהיי מוקפת בשאר המיועדים... פשוט אל תשכחי שאת קרייריסטית". אני סורקת את הזירה. אנחנו עומדים במישור פתוח עם עשב יבש, מסביב לקרן השפע הזהובה. ערך הפריטים עומד הפוך ממרחקם מהקרן. מאחורי יש מדרון תלול, ואחריו שדה גבוה. לשמאלי יש אגם. מימיני ומולי יש יער דליל. קולו של הכרוז האגדי של משחקי הרעב, קלאודיוס טמפלסמית, נשמע: "אני מכריז על פתיחת התחרות השבעים וארבע של משחקי הרעב!", והגונג מצלצל. 

הפרק הקודם		הפרק הבא