החיים ללא וולדמורט- שנה א'

הארי התעורר בבוקר יום חמישי, והשמש סנוורה את עיניו. הוא שפשף אותן, קם מהמיטה והתמתח.
אחר כך הוא שם לב שהוא היחיד בחדר ועיניו תרו אחר השעון שאמור היה להיות על שידתו. בסוף הארי מצא את השעון מתחת למיטה ונדהם מהשעה.
"אחת עשרה וחצי ?! ואף אחד לא טרח להעיר אותי ?! יש לי רק עוד חצי שעה משחק !!" הארי מיהר לכיוון המקלחות ורחץ את פניו במהירות, הוא דילג על צחצוח שיניים כי הוא חשב לעצמו שריח הפה לא יפריע לו למצוא את הסניץ'.
אחרי שהחליט מה ללבוש לפני המשחק (מכנסי טריינינג וסוודר אדום שאמו הכינה) הוא דילג במדרגות שתיים-שתיים לקראת האולם הגדול, שם חטף פרוסת טוסט ואחר כך רץ לעבר מגרש הקווידיץ', בעודו נוגס מידי פעם בטוסט החם.
כשהגיע ראה את כל הקבוצה יושבת בצד המגרש ומתכננת מהלכים לקראת המשחק המתקרב.
כאשר ווד ראה את הארי הוא התנשם לרווחה וקרא לו לבוא.
"אז כן הגעת בסוף..." אמר ווד להארי, מחכה להסבר. "אמרו לנו שנפצעת ושלא תוכל להגיע!"
"שנפצעתי ? לא פגע בי שום דבר, וגם אם הייתי נפצע הייתי מגיע !" אמר הארי.
"זו הגישה ! עכשיו, תכננו תרגילים לקראת המשחק ואפילו מצאנו לך מחליף, אבל הוא לא מגיע ליכולות שלך אז הוא יכול לעזוב..." את המילים האחרונות הפנה ווד לתלמיד שנה שלישית שנראה מאוד נעלב, והלך משם באף מורם.
"בכל מקרה... התרגילים שתכננו לא נוגעים לך, אבל יש כמה נקודות שחשוב לי לומר לך... או קיי, המחפש של הקבוצה של סלית'רין מסתמך על כוח ואיום, תנסה להתרחק ממנו כמה שאפשר, ואם הוא מחליט ללכת עליך במקום על הסניץ', תתחמק ואך תחזיר !" אמר ווד ובפניו דאגה קלה.
"בסדר !" אמר הארי ונראה נחוש לנצח במשחק הזה.
אחרי כמה דקות של נאום שנשא ווד, החלו לזרום תלמידים לתוך המגרש, ועלו על הספסלים מהם אפשר היה לראות הכי טוב. חלק מהתלמידים הלכו לקנות ממתקים בדוחן קטן שפרד וג'ורג' פתחו בפינת המגרש, מאחורי גב המורים.

"אני רוצה משחק הוגן, בלי מכות, איומים, וכיוון מרביצנים לראשים !" קראה מדאם הוץ' והסתכלה על המחפש של סלית'רין בהדגשה. "אני אהיה השופטת, ומי שיעבור על חוקים אלו יגורש ומעונת הקווידיץ' לכל השנה !" סיימה.
"המשחק, מתחיל !" היא צעקה וזרקה את הקואפל, ושחררה את המרביצנים והסניץ'.
בלגן שלם התחולל כאשר הרודפים ניסו לתפוס את הקואפל ולהתמסר אתו. הארי לא שם לב למהומה, כמו שאמרו לו לעשות, עלה מעל כל השחקנים וחיפש את הסניץ' המתרוצץ במגרש.
הבזק זהב.
הארי האיץ את הנימבוס שלו ומיהר לעבר הכדור הקטן.
המחפש של סלית'רין ראה אותו, וכמו שווד אמר, הוא לא טס לעבר הסניץ', אלא לעבר הארי. הארי נסק למעלה, בלבל את המחפש השני וצלל שוב. המחפש עצר במקום וניסה להבין מה קרה עכשיו.
הארי גיחך וטס במהירות הכי גדולה שיכל לעבר הסניץ'. הוא התקרב, עוד קצת, רק עוד מעט... הארי קפץ מהמטאטא ותפס את הסניץ', אחר כך התגלגל כמו כדור על הדשא ולבסוף בלם את עצמו.
הוא קם הרים את ידו והראה למדאם הוץ' שהכדור אצלו, היא שרקה והקריין קרא בקול רם ושמח: "הארי פוטר תפס את הסניץ', גריפינדור ניצחה את סלית'רין 250:30 ונכנסה לטבלה בהובלה עצומה !".
הארי חייך לעצמו, אבל כבר לא חשב על קווידיץ'.
מי ניסה שלא יבוא לקווידיץ' ?
למה ?
רוצים לפגוע בו מבפנים, שאנשים ירכלו עליו, שהוא ירגיש לא טוב עם עצמו...
אני אדע על זה מחר חשב הארי, וחזר לחשוב על הניצחון המוחץ של גריפינדור.

הפרק הקודם