הלב של לילי

ג'יימס חזר הבייתה,

עדיין המום ממה שקרה.

הוא התיישב בספה שבהה באח שמולו.

כעבור כחצי שעה הדלת נפתחה וסיריוס נכנס.

"היי," הוא זרק לג'יימס ותלה את התיק והסוודר.

"מה קורה? למה יש לך פרצוף דבילי על הפנים?"

"לילי-" ג'יימס ניסה להסביר. "לילי ואני-"

"מה קרה? דבר!"

סיריוס התיישב על הספה ורכן לעבר ג'יימס.

"היא- אני-"

"היא ירקה עלייך?"

סיריוס נראה מבודח בזמן שלגם מכוס המים שזימן.

"לא," מיהר ג'יימס לומר. "רק התנשקנו."

כל המים שהיו בפיו של סיריוס ניתזו על פניו של ג'יימס.

"סיריוס!" צעק ג'יימס בכעס ומיהר לנגב את פניו.

"אחי! כאילו, אחי!!" סיריוס לחש כמעט בלי קול.

"היא שנאה אותך! כאילו, היא ממש שנאה אותך!

זוכר את הפעם שהיא דחפה את הפרח שהבאת לה לתוך הפנים שלך וכולך נמרחת בסגול מהעלי כותרת?

היא, כאילו, לא סבלה אותך!"

"אני יודע, בגלל זה אני המום! אתה יודע, צריך להודיע את החדשות לירחוני וזנב תולע.

שיראו שניצחתי בעיניין הזה, שהיא רוצה אותי. בוא נלך אליהם!"

"למען האמת," סיריוס גירד בראשו.

"הרגע חזרתי ממשמרת לילה במשרד ומסתבר שפיטר עשה איזה טעות נוראית במסמכים שמיין.

הבוסית שלו לא הכי מרוצה ממנו כרגע, אתה מבין."

"יאללה, אז לירחוני!"

"אתה יודע, לא ניראה לי שילך טוב אם נעיר אותו ב1 בלילה-"

סיריוס התחיל והפסיק.

ג'יימס ניגש בזריזות לאח ופיזר אבקת פלו.

תוך שניה הוא נעלם בין הלהבות.

"טוב, נו," גנח סיריוס, קם מהספה, ניגש אל האח ונעלם גם הוא בין האש הירוקה.

...............................................................................................................................................................

"אההההההההההההההההה!!!"

רמוס צרח.

הוא בדיוק נימנם בספה כשאש ירוקה ביצבצה נגד עינייו העצומות ושני צללים ניצבו מולו.

"מה קרה, ירחוני, הגענו לשלב שאתה מפחד ממנו?"

גיחך סיריוס והתיישב על השטיח.

"אה, זה אתם," גנח רמוס וחזר לשכב. "משוגעים, הבהלתם אותי."

"זה התפקיד שלנו."

הודיע ג'יימס והתיישב על רגלייו של רמוס שנראה כמישהו שמשלים עם העובדה ועייף מלהעיף מישהו כמו ג'יימס.

"מה אתם עושים פה ב1 בלילה?" שאל רמוס.

"יש לי בשורות מרגשות," ג'יימס נראה חגיגי.

"לילי נישקה אותו," עידכן סיריוס.

"הי, אני רציתי לומר לו את זה!" ג'יימס אמר בכעס.

"נו, באמת, בסך הכל מה קרה." פיהק רמוס.

"לילי נישקה את- רגע, לילי נישקה את ג'יימס?!"

הוא קפץ מהספה בעיניים פעורות.

"נכון מרגש?" ג'יימס נראה מרוצה, לא כמו שמישהו שהרגע נפל מהספה צריך להראות.

"לא ממש," רמוס חזר לשבת. "רק שמוזר לי שמישהו שפוי ינשק אותך. טוב, תזמין אותי לחתונה."

"כבר שני אנשים אומרים לי את זה, כנראה שאני צריך לחפש כבר להקה טובה ואולם." הירהר ג'יימס.

"אוף, לא פיר שאתה תתחתן לפני. זה אומר שאני צריך להזדרז ולהציע למאר?" רטן סיריוס.

"ממש לא." רמוס מילמל וג'יימס ציחקק.

"כן, קח ת'זמן, רך כף. רמוס שלנו קמצן מכדי להוציא שלושה צ'קים בחודש."

"למה שלושה?" שאל סיריוס.

"גם אליס ופרנק מתחתנים, לא שמעתם?"

"ואוו, באמת? מזל טוב!! בואו נלך אליהם!" סיריוס קרא בהתרגשות.

"עכשיו? לא נראה לי. ביקור בית אחד ב1 בלילה נשמע לי די והותר." רמוס ניסה להניע אותו מהרעיון.

"תמיד היית מצחיק, ירחוני." סיריוס קם.

"חד פעמי, אני חושב שרמוס צודק," ג'יימס אמר בזהירות.

סיריוס נעץ בו מבט.

"טוב, בסדר! אני אבוא איתך."

"ירחוני?" סיריוס ביקש. בשיטת עיני הכלבלב.

"זה רק בגלל שאני רוצה לומר להם מזל טוב!"

"1-0 לסיריוס. שוב."

סיירוס אמר בחיוך שבע רצון והתעתק.

הפרק הקודם		הפרק הבא