עלמת הירח הסודית *מוקפא*

"מה את עושה כאן?"

אני מביטה לאחור, על שורת המשובים שמאחורה ישבה לא אחרת מאשר קליאו, הפראיטור של מחנה יופיטר.

"אני מצטרפת למסע שלכם מותק אם לא הבנת," קליאו מתיישבת ומסדרת את שיערה הזהוב הדק שהתבלגן מהשכיבה, "לקח לכם כל כך הרבה זמן לשים לב."

"לא את לא!" אני נוהמת ומביטה ישר לתוך עיניה הכחולות, (בטח היא שמרה איפשהו עוד עדשות מגע) "אמורים להיות פה רק שלושה."

"כן אני כן,אמרו בנבואה רק חצויים לא כמה יהיו שם." קליאו אומרת בשלווה כזאת שגרמה לי לרצות להרוג אותה, "אבל אל תחשבי ששכחתי את הגנבה שלך."

או כן זה היה כיף, אבל עכשיו כשאני שמה לב הפנים של קליאו היו נקיות לגמרי מאיפור והייתה לבושה בחולצת טריקו כחולה ופשוטה ומכנסי ג'ינס קצרים.

היא נעלה נעלי ספורט לבנות ולידה נזרק תרמיל בצבע כחול עדין.

"הדלת." אני נזכרת, "את הקשבת לנו אתמול!"

"כן,רק אני ואלכס ידענו איפה ספרי הסבליות גאונה, וחוץ מזה לקחת לי את האיפור ואנחנו יוצאים למסע, אני לא ילבש שמלה -ודרך אגב אני שונאת שמלות- אז תפסיקי לבהות בי ככה."

עמדתי להחזיר לה הערה עוקצנית אבל אז קליאו מצאה מטרה חדשה,אלכס שעדיין היה עם האוזניות, "אלכסנדר!" היא צועקת בקול כל כך חזק שאפילו הוא שמע אותה.

הפראיטור הוריד מיד את האוזניות ועצר את המכונית בבת אחת מה שגרם לכולנו לעוף קדימה, הוא הסתובב והחוויר כשראה את קליאו.

"קליאו." הוא אמר בקול רועד, "מה את עושה כאן?"

או כן ומקליאו הוא כן מפחד. בת אפרודיטה,כלומר ונוס, מטומטמת.

"זה לא משנה, תעיף את זה מיד אנחנו לא צריכים התקפת מפלצות עכשיו!"

"אבל-" אלכס ניסה למחות.

"אני לא רוצה לשמוע תזרוק את זה."

אלכס נכנע, הוא פתח את החלון והשליך החוצה את הנגן אם-פי-שלוש ואז בחוסר רצון בולט עוד יותר זרק לקליאו את האוזניות.

"כל הכבוד." אמרה, "אנחנו לא רוצים פה מפלצות עכשיו ואנחנו לא במחנה יופיטר אז אין מגן שירחיק מפלצות.עכשיו תמשיך לנסוע."

אני מביטה בדיקי, שעדיין לא התעוררה למרות כל הצעקות, ראשה היה שעון על הדלת והיא הזילה ריר על החלון. וואו הבחורה הזאת באמת ישנה חזק.

"רגע אם אלכס כאן וגם את כאן אז מי-"

"דאגתי לי למחליף." קליאו קטעה אותי.

זה רק אני או שהיא יותר נחמדה? נא זה בטח ארק אני. קליאו ונחמד לא מסתדרים ביחד.

אני מסתובבת אליה שוב, היא מתעסקת בשרשרת ארד שמיימי של חצי לב ועליה נחרט האות C.

"מה זה השרשרת הזאת? היא אמורה להתחבר לשרשרת אחרת?"

קליאו לא מגיבה, לא נראה שהיא שומעת בכלל מה אני אומרת.

אני שונאת כשלא מקשיבים לי."קליאו?"

"כן?" היא קופצת פתאום ואז חוזרת להבעה הקרה הרגילה שלה.

כן סתם דמיינתי."השרשרת אמורה להתחבר לשרשרת אחרת? מאיפה היא בכלל?"

"לא עניינך." היא נועצת בי מבט של "אל תתעסקו איתי" , אחד שאני מכירה מאוד טוב. אני עושה את אותו המבט לכל מי שמציק לי.

החלטתי לעזוב את זה והתיישבתי שוב במקום.וזה היה הרגע שבו הכלב עם הסנפירים קפץ לנו על המכונית.

הפרק הקודם