בת הירח הסודית *מוקפא*

נכון שאתם אוהבים אותי ושאני מדהימה?

********************************************************************************

  עשיתי את הדבר הגיוני היחידי שעלה לי לראש. ברחתי חזרה לביתן הרמס.

אתם בטח חושבים, "זה ממש מטומטם,למה עשית את זה?" אבל אחרי שתקבלו נבואה שאומרת שהמשפחה שלכם תמות ושגורל העולם תלוי בכם נראה מה באמת תעשו.נשכבתי על המיטה ובפעם הראשונה מאז שגיליתי שאני חצויה ישנתי שינה ללא חלומות.

התעוררתי מקרני השמש החמה שליטפו את פני, "שתי דקות." מלמלתי מבעד לשמיכות.שום תגובה,שום קול שצועק עלי להתעורר.זה היה מוזר. 

גררתי את עצמי לישיבה על המיטה.הביתן היה כמעט ריק לחלוטין,הביטתי בשעון יד שנזרק ברישול על אחד הדרגשים.השעה הייתה כבר שתיים-עשרה וחצי. רגע? באמת ישנתי כל כך הרבה?נזכרתי במה שקרה מה שקרה אתמול עם רייצ'ל. 

היה בטח פשוט חלום רע.דפיקה נשמעה על דלת הביתן ולחדר נכנסה נערה,בערך בגילי,אולי קטנה ממני בשנה.שיערה הזהוב נגזר בתספורת קארה והוא נאסף בקשת אדומה של אוזני שטן,עיניה היו אפורות כמו ענני סערה. 

היא נראתה כמו בני אתנה שראיתי אתמול בארוחת הערב. הנערה אחזה בידיה חולצה כתומה שעליה כתוב ביוונית "מחנה החצויים."

"שלחו אותי לבדוק מה קורה איתך," היא התחילה לדבר ואז היא השתתקה ועיניה סקרו אותי "אלים שבשמיים! איך את נראית? רייצ'ל סיפרה לנו על הנבואה! את חייבת לזוז!"

רייצ'ל? נבואה? זה לא היה חלום?

"דרך אגב אני הרמיוני,הרמיוני הורלר" היא המשיכה"הרמיוני? כמו מהארי פוטר?" שאלתי.

הרמיוני שרבבה את שפתיה בזעם "למה כולם שואלים את זה?" התלוננה "קראו לי על שם הבת של הלנה,הרמיוני,שאף אחד כמובן לא מכיר."

"זה די מתאים לא? הרמיוני היא גאונה כזאת, ואת בת אתנה נכון?"

 הרמיוני נראתה נעלבת "אפרודיטה."

"אמא שלך ביקשה ממך לנקום בי או משהו?" נרתעתי,אני ואפרודיטה לא היינו ביחסים טובים ממש בגלל הפעם הזאת שדיברנו בחדר ב"בגדי אולימפוס".

"לא. מה עשית לה?" הרמיוני נאנחה.הופתעתי מלראות כמה מצבי רוח היא החליפה בזמן המועט הזה.שמחה,כועסת,נעלבת,מיואשת. כן היא ממש לא החלטית.

"יכול להיות שקראתי לה דפוקה ושיטחית." עניתי,לא ידעתי למה,אבל משהו בה גרם לי לבטוח בה.ואז הרמיוני עשתה משהו שממש לא ציפיתי לו.

היא צחקה."גדול!" אמרה בין הצחקוקים.

"את לא כועסת עלי כי קראתי לאמא שלך דפוקה ושטחית?" כיווצתי את גבותי."לא היא באמת כזאת,אני שונאת אותה.אני רוצה להצטרף לציידות ארטמיס." הנימה שאמרה את זה הייתה מהולה בעצב "כל האחים שלי מתנכלים לי בגלל זה." בשלב הזה הייתי בטוחה שהיא עומדת לבכות או לפחות להתפוצץ מכל הרגשות שהתחלפו אצלה במהירות כזאת."לא משנה היא אמרה מיד,היא פתחה את התרמיל שלי,שעדיין לא פרקתי,הכניסה לתוכו את החולצה הכתומה וזרקה עלי חולצת טריקו עם הדפס של צבי ים,מכנסי ג'ינס ופרטי הלבשה תחתונה."באמת? זה לא נראה מתאים לך." הרמיוני אמרה, "ותאמיני לי אני גדלתי בביתן אפרודיטה עם כל הצבועות האלו."

"בואו נגיד רק שיש לי חברה גותית וחברה שחולה על טבע." אמרתי,הרמיוני הנהנה בהבנה ואני נכנסתי לחדר השירותים הריק.

החלפתי לבגדים במהירות ויצאתי,נעלתי את נעלי הספורט שלי ויצאתי ביחד עם הרמיוני כשאני גוררת את התרמיל הכסוף שלי.

"אוקיי צריך להחליט מי השניים שיבואו עם לונה" אמר כירון,זה הפעם הראשונה שפגשתי אותו. כירון היה קנטאור אבל בדרך כלל הוא ישב בתוך כיסא גלגלים קסום.כולם ישבו בחדר האוכל והתלוננו על כך שגררו אותם לכאן.

"למה דווקא אני?" שאלתי בבילבול,ישבתי הפעם בשולחן המרכזי ולא בשולחן הרמס,ולהגיד את האמת העדפתי לחזור לשולחן הרמס."בגלל שאת שמעת את הנבואה ילדת ירח,את תבחרי מי אלו יהיו." רייצ'ל,שישבה לידי, לחשה לי באוזן הכנסתי לרייצ'ל אגרוף כמו שהבטחתי,לא בפנים אבל זה עדיין היה כואב "אל תקראי לי ילדת ירח." התלוננתי.

חשבתי על הנבואה,זכרתי אותה טוב,מה אתם רוצים? היא הייתה קליטה,קל לזכור."ביאנקה סקוט." אמרתי שם אחד. הבחור הגותי,ניקו,זע באי נוחות.הרמיוני גם הייתה נחמדה למרות שהיא בת אפרודיטה,שלפי מה שהבנתי הם ממש סנובים."הרמיוני הורלר,בת אפרודיטה," אמרתי לבסוף,כמעט אמרתי הרמיוני גריינג'ר וזה היה ממש מביך. אבל הרגשתי שצריך עוד מישהו,צריך ארבעה.

"ורייאן,בן אפולו."

נער משולחן אפולו קם על רגליו "סליחה אבל אני מסרב."זה היה ריי. 

הוא הלך אלי ולחש לאוזני "סליחה אבל...אני לא יכול ללכת למסע חיפושים,יש לי חברה ואני רוצה לחזק את הקשר שלנו, ואני לא ממש יועיל,לחימה ומסעות זה לא הקטע שלי."

"חברה?" הרגשתי איך ליבי נשבר לרסיסים."כן,בת איריס. ממש נחמדה." הוא אמר,לא מרגיש איך מילותיו פוגעות בי.קמתי על רגלי בזעם ואמרתי את השם של האדם היחיד שהכרתי ונראה שיודע להילחם אז הוא יהיה יעיל."אדוורד,בן ארס."

************************************************

סליחה לכל מי ששיפף את לונה וריי, כשאתם קוראים סיפורים שלי תדעו שאני תמיד מתכננת לכם הפתעות.

דרך אגב למי מתחשק לזרוק את ריי מצוק?

הפרק הקודם		הפרק הבא