זוויות שונות

לוציוס מאלפוי היה קרוב להפוך את הנשמות להורוקרוקסים.

"דראקו," הוא אמר לדראקו בבוקר, "אתה והבוצדמית תתלוו אלי היום לתחנה הבאה."

הרמיוני הביטה אל דראקו.

"אל תקרא לה בוצדמית," אמר דראקו וניסה להשמע אמיץ. למה קולו רועד?

"אני אקרא לה איך שאני רוצה!" אמר לוציוס באיום. 

"אבל אל תקרא לה בוצדמית, אבא! זו לא מילה יפה!" אמר דראקו והיה בטוח שהוא נראה מטופש. 

"אתה לא תגיד לי מה לעשות, דראקו! אני מחלק כאן פקודות!" ירק לוציוס. "בואו!"

הרמיוני לפתה את ידו של דראקו והם התעתקו עם לוציוס. 

בית הלאבגודים. 

לא. 

הרמיוני ודראקו החליפו מבטים. 

"נתנגד לו," הזכירה הרמיוני לדראקו, הוא רק הנהן. 

הם הלכו בעקבות לוציוס, שפרץ את הדלת. 

לונה לאבגוד פתחה את הדלת. 

"הרמיוני? מה את עושה פה? מה הם עושים פה?" אמרה בסהרוריות. 

"אני - לונה - " הרמיוני גמגמה. 

לוציוס הרים את שרביטו; דראקו קפא, הוא חשב ששוב יפשל. הייתה להם התרעה של רגע: הרמיוני צעקה: "פרוטגו!" לוציוס היה מבולבל ודראקו צעק מאחורי לוציוס: "אקספליארמוס!" 

שרביטו של לוציוס עף. 

"תברחי!!" צרחה הרמיוני ללונה. "תתעתקי! מהר! עכשיו!"

לונה, עיניה מורחבות בהפתעה ופחד, התעתקה במהירות.

דראקו לפת את ידה של הרמיוני והביט את אביו הזועם. מה הוא יעשה? מה יגיד?

"דראקו," אמר לוציוס באיטיות, "אני רואה שהבוצדמית הכניסה לך רעיונות לראש. בסדר. עכשיו, היא תעלם."

"אם היא תעלם," דראקו לפת חזק יותר את ידה של הרמיוני, "היא תלשין עליך למשרד הקסמים!"

"משרד הקסמים!" לוציוס פרץ בצחוק מריר. "זה לא אכפת לי! וחוץ מזה, אני אהרוג אותה, ואכין ממנה הורוקרוקס; אפילו שהורוקרוקס של בוצדמים הוא חלש מאד..."

לוציוס הרים את שרביטו. 

"לאאאא!"

דראקו רץ ונעמד בין אביו להרמיוני. 

"שתק!"

הוא אמר את זה בזמן, בדיוק כשאביו הספיק לומר:

"אבדה - "

הפרק הקודם		הפרק הבא