"אני אהרוג אותה!" קלוב צורחת על פני הקומה של מחוז שתיים "אם אני אעשה רק עוד דבר אחד בחיים שלי זה יהיה להרוג אותה!". אין צורך לשאול אל מי היא מתכוונת. הפנים של קטניס אוורדין בדיוק נעלמו מהמסך.
רנסמיי נרתעת לאחור מהזעם הפתאומי, האלים, של הנערה הזו. כמעט ילדה. לרגע רנסמיי לא בטוחה שהיא בכלל שפויה. לא היא פוסקת לבסוף היא לא משוגעת. יש בזעם של קלוב משהו שפוי מאוד.
"את מפחדת" רנסמיי אומרת בהפתעה, אפילו לא חושבת על המילים שיוצאות מפיה. קלוב נראתה חסינה לחלוטין מפני פחד, אבל כל דבר בהתנהגות שלה עכשיו תואם אדם שתוקף בכל כוחותיו כי הוא יודע שנדחק לפינה.
קלוב נוהמת, מזנקת עליה עם הדבר החד הראשון שמצאה (סכין חמאה. הבחורה הזו מסוגלת לגרום אפילו לסכין חמאה להיראות קטלני). רנסמיי הודפת את הסכין בקלילות של בעלת אינסטינקטים מושלמים, אבל קלוב לא מוותרת, עדיין צורחת. "אני לא מפחדת!" היא צועקת, אבל הקול שלה נשבר בצורה כזו שמעידה שהיא מפחדת, מאוד. היא זורקת עליה צלחת. רנסמיי מתכופפת, והצלחת מתנפצת על הקיר. איך אף אחד לא שם לב, למרות כל הרעש? היא תוהה, בדיוק כשאחת הדלתות נפתחת כמו הד למחשבותיה.
קייטו וג'ייקוב מזנקים לחדר, הלומי שינה. (מי עוד חוץ מנערים מתבגרים ישן בארבע אחר הצהריים? הם התעוררו קודם בדיוק בשביל מספיק זמן כדי לאכול ארוחת צהריים ולחזור לישון). נדרש מאמץ משותף של שניהם בשביל לגרור אותה מחוץ לחדר, בזמן שהיא מקללת וצורחת ומכה אותם (ג'ייקוב אפילו חטף נשיכה). זה מעצבן את רנסמיי, שהיא צריכה להעמיד פנים כמו נערה עדינה וחלשה, כשהיא מסוגלת להכניע את הנערה האחרת בתוך שניות.
"מה בכלל קרה שם?" ג'ייקוב רוטן, משפשף את סימן הנשיכה בזרועו וממלמל משהו על זה שיש לה כנראה גנים ערפדיים במשפחה. רנסמיי סוטרת לידו ואומרת לו להפסיק להיות גזען, לפני שהיא פונה באנחה לענות לשאלתו. "היא מפחדת. והיא רוצה להרוג את קטניס, גם אם זה הדבר האחרון שתעשה בחייה". ג'ייקוב מקמט את מצחו, ואז אומר את המילים האחרונות שרנסמיי חשבה שיאמר אי פעם.
"אז היא תצטרך להתחרות איתי בשביל להשיג את אוורדין. אני רוצה להרוג אותה"
|