כן כן, זה פרק חדש!
אני אשתדל להמשיך לפרסם מהר ולכתוב את הפרקים ארוכים (אני יודעת שזה לא כל כך ארוך, אבל יחסית אליי זה מ-א-ו-ד ארוך:) )
הפרק מוקדש לכל המדהימים שהגיבו בפרק הקודם!!! :חתולת בר , danielblack, The Wolf Mask ו-אלכסנדרה!!!! תודה לכם!:)
כמה שיותר תגובות זה יותר מעודד לכתוב את ההמשך:)
הסתכלתי בהתרשמות על הקלאודיה היפהפייה שנחה על כתפי. עיניה השחורות סקרו אותי, מנסות לקלוט כל פרט ופרט על בעליה החדשים.
"תודה סוורוס!" לא התאפקתי ואמרתי שוב, חיוך מרוח על פניי. "תבואי כל יום" סוורוס אמר בגיחוך. "בטח, אם זה היה אפשרי" אמרתי בעגמומיות. שתיקה כבדה נפלה עלינו. "אז..." אמרתי, מנסה למצוא משהוא לדבר עליו "עוד לא אמרת לי איך ציפור זאת כתובת" "זו לא סתם ציפור" סוורוס אמר בתוכחה. "כן כן, זו ציפור מיוחדת, משתגיד." גילגלתי עיניים "אז אתה מתכוון להסביר לי מתישהו?" שאלתי בחוסר סבלנות. "בסדר בסדר, אין סיבה להתעצבן" הוא אמר ביהירות. יריתי בו מבט זועם, והוא קלט את הרמז. "אז ככה, את כותבת מכתב, נותנת אותו לקלאודיה ואומרת לה למי לתת אותו, והיא עושה את זה. והכי מגניב זה שאת אפילו לא צריכה להגיד את הכתובת שלו" "קול!" שרקתי בהתפעלות. "כע..." סוורוס גיחך "ואז אני קורא את המכתב, כותב מכתב תשובה, נותן אותו לקלאודיה והיא חוזרת אלייך, עם המכתב" "נחמד!" אמרתי "אז אנחנו נתכתב דרך ציפור, יעני" אמרתי בהתפעלות. "וזה עוד לא הכל, אנחנו גם נוכל לבקר זה את זה דרך הציפור" הוא אמר בקול של יודע-כל. "איך?" שאלתי בסקרנות. "אמממ... קצת קשה להסביר... את פשוט תראי" הוא אמר, והסתכל עליי במבט של תאמיני-לי-את-תביני-לבד-לא-כדאי-שאני-יסביר-לך. אז זרמתי איתו. "איך כדאי לי לקרוא לה?" שאלתי בהתלבטות את השאלה שהציקה לי. "לו. זה בן" הוא אמר "לא יודע, אבל אומרים שהשם פשוט בא" הוא אמר בפשטות ומשך בכתפיים. "בא? איך שמות אמורים לבוא?" שאלתי בתמיהה. "אוי לילי..." הוא נאנח "עוד לא למדת כלום? זה הדרך של הקסם, כשיגיע הזמן את תדעי את השם" הוא אמר בידענות. "ברור..." גילגתי עיניים.
המשך יבוא... אני חייבת ללכת...
תגובות? :)
|