עולמות משולבים

ניקו הביט בפרסי בקרירות, שהסוותה את תדהמתו... איך יכול להיות שהם כולם... כולם - כל השבעה, וגם תאליה - בני אחת עשרה? כמובן, גם הוא עצמו הפך לבן אחת עשרה, וכבר עברה שנה שלמה מאז... ניקו החליט שמוטב שלא להסתבך עם העבר. 

הרי הוא זה שברח מהם. הוא לא רצה להתייד איתם שוב... אם כך, מוטב להעמיד פנים.

ניקו הרים גבה. "אני לא ניקול די באנג'רו", הוא אמר ביהירות.

פרסי הביט באנבת' בבלבול, ואז הפנה את מבטו לאחור. הייזל לא הייתה עם שאר בני החבורה. היא ישבה ופטפטה בלהט עם תלמידה מהפלפאף. 

"הייזל!" צעק פרסי. כפי שקיווה, ניקו קפא על מקומו. הייזל פערה את פיה מרוב תדהמה. היא רצה אל ניקו וחיבקה אותו. 

"ניקו, חזרת!" היא קראה בהתרגשות רבה. ניקו החוויר. "ה..הייז..זל?" הוא גמגם. דמעות צנחו מעיניה של הייזל. "לאן הלכת, ניקו? חיפשנו אותך חודשים שלמים! ואתה פשוט ברחת... אלים אדירים, ניקו - גדלת! ואתה... בסלית'רין..." קולה הפך ללחשוש כעוס.

שיערותיו של ניקו סמרו על גופו הקשה. הוא הביט בהייזל במבט קר. "כן, אני בסלית'רין. ואת בגריפינדור. ברשותך, אני רוצה שתלכי עכשיו", הוא אמר בקור רב מתמיד. 

הייזל ברחה ממנו בבכי. ניקו רצה לרוץ אחריה ולבקש סליחה, לנחם ולחבק אותה - אבל הוא לא עשה זאת. ניקו די אנג'לו זה כבר לא הוא. ניקו די אנג'לו כבר לא קיים!

היי, מצטערת שהפרק קצר בטירוף אבל בזמן האחרון אין לי הרבה זמן מקווה שתסלחו לי!

הפרק הקודם		הפרק הבא