"קח אותה למדאם-" "לא! אין זמן... האגריד..." "אני אין לי מושג מה עושים עכשיו." אמר האגריד. פיטר הסתכל עליו. הוא הרים את ליז, ויצא מין הבקתה. "ליז... ליז." מלמל. הוא הביט בענייה."ליז תמשיכי לנשום." מלמל. "פיטר." "ליז.." "פיטר אני... אני..." "מה?" [אני בובי בוטן!!] "אני יכולה להפוך לעוף חול... פיטר..." "ליז לא.." אור אדום יצא מליבה של ליז. פיטר נפל לאחור. וליז עליו. האור עטף אותה. היא הרגישה את זה... היא עוף חול. נוצותיה האדומות היו רכות כל כך... היא התעופפה למעלה. וראתה את פיטר... הוא הביט בה. היא נחתה לידו. הוא ליטף את ראשה. "אני מניח שהליבה הושמדה... ועכשיו את רק עוף חול." מלמל. ליז הנהנה. "ו... שכולם בטח שכחו אותך. אני כל כך מצטער. ליז." היא רצתה להגיד לו שזו אשמתה. שהיא הייתה צריכה להקשיב לו ולא ללכת ליער. היא הפנתה את ראשה לכיוון הטירה. "את חושבת שהוא זוכר אותך?" שאל פתאום פיטר. ליז הפנתה את ראשה אליו. והנידה את ראשה לשלילה. "לכי אליו. תבדקי." אמר פיטר. הוא נעמד. והיא התיישבה על זרועו. "הלוואי ויכולת לדבר." אמר בעצב.הו, פיטר. אתה לא מאמין כמה הייתי רוצה שאתה תהיה צודק. חשבה. "אני שמעתי את זה." לחש. "ליז, שמעתי אותך. את אמר משהו." אמר בהתרגשות. אתה יכול לשמוע אותי מדברת, דרך המחשבות שלי? שאלה. "כן ליז. עכשיו, בואי נלך." אמר. ליז הנהנה. פיטר החל לרוץ. וליז התעופפה אחריו. הם עלו במדרגות. ודפקו בדלתו של דמבלדור. הדלת נפתחה. פרופסור דמבלדור היה באמצע שיחה עם הפרופסור החדש, סנייפ. [אם קראתם את אוצרות המוות, אני אתן לכם רמז, הארי ראה את השיחה הזו מתוך ההגיגית] "פיטר." אמר דמבלדור. הוא הסתכל על הציפור. "אליזבת." מלמל. פרופסור סנייפ יצא מהחדר בכעס. "אתה זוכר אותה." אמר פיטר, בקולו נשמע כעס. "כן. אני הבטחתי לה שאזכור." אמר. "ליז הייתה בטוחה שכבר שכחת ממנה. ולא אכפת לך יותר." "אני מצטער. באמת. נולד תינוק-" "הארי פוטר. שמענו. רק רצינו לבדוק אם לא שכחת אותה. אם עדיין היה לך קמצוץ של רגש קלפיה..." מלמל פיטר. דמבלדור פתח את פיו כדי לדבר, אבל ליז ופיטר כבר יצאו מהחדר בכעס.הם רצו למדשאות. "לכי! ליז! תהי חופשיה." צעק. אני אוהבת אותך, פיטר. הלוואי והיית יכול לדעת כמה. חשבה. דמעה דלגה מעינה. להתראות פיטר. חשבה. גם פיטר לא הצליח להעלים את דמעותיו. הוא נופף לה... והיא התעופפה משם. אבל מי אמר שלא תבוא לבקר? הרי היא יכולה להיות עוף החול שלו.
והביצה שלה, תהיה שייכת לאותו אחד שזכר אותה למרות הכל. פרופסור דמבלדור בכבודו ובעצמו. ומה שמה? היא זכתה לשם פוקס.
זהו חברים!! כאן נגמר הפאנפיק! מקווה שאהבתם :)
|