באור שונה

הצד של רון

׳מה אבא שלה רוצה ממני?׳ רון חשב והסתכל על מר גריינג׳ר. ׳לא עשיתי לו כלום. רגע.. אולי משהו בי גורם לו לא לאהוב אותי?..׳ הוא ניסה לחשוב על דברים שיכולים להשיג לו בטעות רושם ראשוני גרוע. ׳אני נראה מטומטם קצת.. אני מתנהג בצורה טיפשית לפעמים.. אני.. רגע!׳ רון עלה על רעיון. ׳זה בגלל שאני ג׳ינג׳י?? לא! מה פתאום..׳ מר גריינג׳ר המשיך לבהות בו בגועל. ׳כן.. כנראה בגלל שאני ג׳ינג׳י. תמיד עושים עליי בדיחות. אומרים שאני ׳מסריח בגשם׳ וזה לא נכון!׳ הוא חשב על זה לעומק. ״אתה רוצה, רון?״ הרמיוני שאלה. ״מה?״ אחרי שניה אחת, רון הבין שכל הזמן הרמיוני דיברה איתו והוא היה שקוע במחשבותיו. ״מה?״ הוא שאל בהלם. ״שאלתי אם אתה רוצה לבוא שנאכול פסטה..״ הרמיוני חזרה על עצמה בייאוש. ״אה.. כן, ברור! אני בנתיים אלך לשבת על הספה.״ הוא אמר והתחיל ללכת לכיוון הספה, שם ישב אדון גריינג׳ר. ״אני מבין שלא נתנתי לך קבלת פנים הולמת בדלת הכניסה..״ רון צחקק ופנה אל אדון גריינג׳ר. ״אז..השם שלי זה רונלד ביליוס וויזלי.. אני והבת שלך היינו חברים יחסית קרובים לפני שהתחלנו לצאת, החתול שלה והעכברוש שלי תמיד רבים.. אתה יודע? היא מדהימה..״ 

״אני יודע שהיא מדהימה.״ אדון גריינג׳ר אמר בנימה מאיימת.

״היא הבת שלי.״

רון שתק.

״בכל מקרה..״ הוא ניסה להעביר נושא.

״רוצה לשמוע איך הכרנו?״ הוא שאל בהתלהבות.

אדון גריינג׳ר לא ענה. ״בסדר..״ רון אמר והחיוך מפניו התחיל לרדת.

״זה היה ב1 בספטמבר לפני שנתיים, וישבתי בתא עם חבר נוסף שלי ושל הרמיוני, קוראים לו הארי.. בקיצור, היא נכנסה, ובדיוק כשהתכוונתי לעשות כישוף - היא אמרה שלא ככה מכשפים!״

אדון גריינג׳ר הרים גבה. ״ומאז רק רבתי איתה.. כל הזמן! עד ש-״

״אתה רבת איתה.״ אדון גריינג׳ר התעצבן.

״הייתי ילד קטן!״ רון ניסה להצדיק את עצמו.

הצד של הרמיוני

״אמא..״ היא פנתה אל גברת גריינג׳ר בזמן ששתיהן היו במטבח והכינו את הפסטה. ״כן?״

״למה אבא שונא את רון?״

״הוא לא שונא, מיוני. אנחנו אף פעם לא שונאים אף אחד.״ גברת גריינג׳ר הסבירה.

״אז למה הוא כזה גועלי כלפיו?? הוא לא עשה לו כלום..״

״ככה זה אבות. כשהבת שלהן מביאה בן הבייתה, הם חייבים לדעת הכל ולמצוא דרכים להכשיל אותם.״

הרמיוני נראתה כאילו היא הבינה. ״קחי את סבא למשל..״ גברת גריינג׳ר המשיכה.

״הוא גם רב עם אבא כשהבאתי אותו לבית פעם ראשונה, ותראי אותם היום! הם החברים הכי טובים. אני בטוחה שגם אבא יסתדר עם רון בסוף, הוא נראה לי ילד מקסים.״

״כן.. הוא באמת מקסים..״ הרמיוני הסמיקה.

״אולי אוכל ללכת לנסות לגשר ביניהם!״ הרמיוני העלתה רעיון.

״עדיף שלא..״ גברת גריינג׳ר התחילה את המשפט, אך כבר היה מאוחר מידי. הרמיוני צעדה לכיוונם. 

״אבא..״ היא פנתה אל אביה והתיישבה על הספה. ״זה רון.״ היא אמרה והציגה אותו שוב. ״והוא הילד הכי מקסים, מצחיק, חמוד, ומדהים שפגשתי.״ 

רון הסתכל עליה בעיניי כוכבים.

״ואם אתה לא רוצה להכיר אותו עכשיו, אין לי איך להכריח אותך, אבל לא תהיה לך ברירה יום אחד. כי זה לא יפריע לנו להתנשק, להתחבק, ולאהוב זה את זו.״ היא הסבירה, רון התהפנט.

״אל תשכח שלפני כמה שנים גם אתה היית במקומו, גם סבא לא כל כך קיבל אותך בהתחלה.״ היא הציבה עובדה שגרמה לאביה להנהן לראשו בחיוב במין סוג של אכזבה.

״רואה? אז תנסו לדבר!״ היא אמרה, נישקה את רון על הלחי והלכה.

׳הלוואי שזה יעבוד..׳ היא חשבה.

הפרק הקודם		הפרק הבא