כמה את אוהבת אותי מ-1 עד 10?

לאחר הרבה זמן שלא עדכנתי, הנה הפרק שלכם (עליו עבדתי יותר משעה למרות שהוא קצת קצר לי)

לאחר שש שעות, דראקו מצא את שרביטו, מוחבא בגומחה קטנה שלא ידע שהיא קיימת בארונו. הוא סידר את בגדיו בארון, התקלח ונכנס לחדר השינה המשותף, שם הרמיוני בדיוק שקדה על הכנת השיעורים בכשפומטיקה, ערימה לא מבוטלת של שיעורים גמורים כבר נחה לצידה, ודראקו קיבל סחרחורת רק מלחשוב על הערב רווי העבודה שממתין לו. "אמממ.. הרמיוני? אכפת לך לצאת לרגע?" שאל דראקו והרמיוני הרימה אליו מבט אדיש. "אני צריך להתלבש" אמר והצביע על מגבתו. "בסדר. אני אהיה בחדר העבודה" אמרה הרמיוני ואספה את כל הספרים, העטים ומגילות הקלף לערימה מבולגנת, גבוהה יותר מאפה. היא דשדשה החוצה דרך הדלת האדומה עם עיטורי הזהב לעבר החדר המרכזי. "דראקו! בוא תפתח לי את הדלת!" קראה הרמיוני והסלית'ריני, עדיין עטוף במגבת בלבד, חש לעזרתה במהירות. הוא פתח לה את דלת החדר של רייבנקלו והרמיוני מיהרה לעבר השולחן, שומטת לבסוף את כל ערימת הספרים ונושפת בהקלה. "לך. אתה מפריע לי לעבוד." פקדה הרמיוני ודראקו נסוג בחזרה לעבר חדר השינה המחליא. "אין תודה, לפחות משהו?" זרק לעברה בעלבון מדומה והיא קראה "תודה!" מעבר לכתפה בהיסח דעת. דראקו ייבש את שיערו במהירות ולבש פיג'מה ירוקה וקצרה. הוא סידר את ערימת השיעורים המכובדת שקיבל היום ודחה אתמול, וניגש לעבוד לצידה של הרמיוני בחדר העבודה, נעזר לפעמים בידע הנרחב שלה ומפריע לה בזמן שהיא שוקדת על הכנתו של חיבור ארוך בשינויי צורה, חמישים סנטימטרים צפופים על המכנים המשותפים בכל הלחשים שהופכים בעלי חיים לחפצים. "החומר הוא די פשוט ולמדתם אותו בשנים מוקדמות יותר," אמרה פרופסור מקגונגל והעיפה מבט חמור בתלמידי הכיתה שהרימו אליה מבט מאזין "אבל החיבור הזה עוסק בתיאוריה שמאחורי הלחשים, חומר חדש שהחיבור הזה הוא דלת הכניסה אליו. החיבור הזה הוא פשוט יחסית, על קבוצת לחשים שחקרנו בשנים המוקדמות יותר בהוגוורטס, ולכן תידרשו להכינו לבד, ללא ידע מוקדם שאני לימדתי. אם הגעתם לקבוצה הזאת, אתם מספיק חכמים בכדי להבין את מטרת החיבור הזה ולהכין אותו בצורה המיטבית, להשתמש בעזרים הנכונים, ולא להבעיר פיסות קלף מתחת לשולחן בזמן שאני מדברת, אדון פיניגן! עשר נקודות מגריפינדור!" אמרה הפרופסור בטון חמור וזכתה במבטים מודאגים מרוב התלמידים, פרט לשיימוס, שהביט בה במבט מתריס. "את יודעת שזו לא אשמתי, פרופסור!" קרא וזכה למבט חמור נוסף מבעד למשקפיה המרובעים של סגנית המנהל הקפדנית. עכשיו, הרמיוני העבירה לדראקו את החיבור הזה לקריאת ביקורת לפני שתצטרך למסור אותו לפרופסור ביום חמישי הקרוב ("אבל אתה יודע שאני אוהבת להגיש חיבורים מוקדם יותר!" התגוננה הרמיוני לאחר שדראקו הרים גבה שאל אותה מדוע היא מגישה את החיבור ארבעה ימים לפני הזמן). בזמן זה, הרמיוני בדקה את חיבוריו של דראקו באסטרונומיה, כשפומטיקה ולחשים.

"אני חושב שאנחנו יכולים להיות צוות נהדר" אמר דראקו להרמיוני בחיוך כשיצאו מן החדר של רייבנקלו לכיוון חדר השינה. לאחר שהחליטו שיאחסנו את ספרי הלימוד שלהם בחדר ורק יוציאו את הציוד הדרוש ליום הלימודים הקרוב, ערימת הספרים הצטמצמה בהרבה, כמו דרגת המתח בכתפיו של דראקו לאחר שלוש שעות בהן עבד בשקדנות. "אני גם חושבת כך" אמרה הרמיוני ובכך הם זכו למבטי שטנה מצדו של הדיוקן של סלית'רין. "תועבה! איך אתם מעיזים?!" קרא הדיוקן בזעם בעוד המדריכים העייפים החליפו לבגדים פחות רשמיים, איתם הורשו להגיע לארוחת הערב. דראקו לבש גלימה שחורה עשויה בד משובח והרמיוני לבשה גלימה פשוטה בצבע אינדיגו עשיר- גלימת יומיום של מעמד הביניים בעולם הקוסמים. הם נכנסו לאולם הגדול ונפרדו לשני צדדיו, הרמיוני ישבה בין הארי לנוויל ודראקו התמקם בין מרקוס לבלייז. דראקו סיפר לחבריו על מקום המגורים החדש, וכולם התלהבו ממנו מאוד ("דיוקן של סלית'רין!" קרא בלייז בהערצה, "האמת היא שהוא קצת פוץ" אמר לו דראקו ופרץ בצחוק למראה מבטו ההמום של חברו). בינתיים, בצד השני של האולם, הרמיוני סיפרה גם היא לחבריה את כל הפרטים, כולל רון, שיחסיו עם הארי, ג'יני והרמיוני השתקמו לבסוף. "החדר הגריפינדורי מדהים!" סיפרה להם "ויש שם דיוקן של גודריק גריפינדור עצמו! וגם של רייבנקלו, הפלפאף וסלית'רין!" היא הוסיפה והארי טפח על כתפה במעין השתתפות בצער. "את צריכה לסבול שני פוצים סלית'רינים במקביל, על חשבון הזמן הפנוי שלך" מנה באצבעותיו והעווה את פניו. "זאת באמת גבורת גריפינדור! מחיאת כף להרמיוני!" אמר הארי וכל שולחן גריפינדור השתתק לפתע, מחא כף וחזר למצבו הקודם, הכולל אכילה, דיבורים, ומלחמת אוכל של בני השנה הרביעית והשישית נגד בנות השנה הרביעית והשישית. מיותר לציין את ההפסד המוחץ של הצד הגברי במלחמה. לאחר הארוחה, הרמיוני נפרדה מהארי, רון וג'יני ועלתה לקומה החמישית, שם פגשה שוב את הנערה בירוק, ואת דראקו. "מוח קרפדה" לחש דראקו והנערה שבתמונה צחקקה אליו בפלרטטנות ופתחה את המעבר. "דראקו, אנחנו צריכים להחליט למי אנחנו נותנים את הסיסמה לחדר. אני מרגישה כאן קצת... מנותקת מהחברה" אמרה הרמיוני ודראקו הנהן בהסכמה. "הצד החיובי הוא שנוכל לערוך כאן מסיבות קצת יותר... פרטיות. חברים קרובים. לא מתכונת של שכבה שלמה." אמר דראקו והרמיוני הנהנה בהסכמה. "אז... למי ניתן את הסיסמה?" שאלה והם החלו לערוך רשימה של אנשים. בסופו של דבר, מהצד של הרמיוני נבחרו הארי, רון, ג'יני, לונה, לבנדר (למרבה הפליאה) ואן בטנדייר, חברה טובה של הרמיוני מבית רייבנקלו. דראקו בחר את מרכוס, בלייז, קראב, גויל, פנסי ורג'י פלסוורת, ידידה של דראקו מבית הפלפאף. הרמיוני ניסתה לצרף לרשימתה את דין תומאס, ודראקו התנגד בתוקף בטענה ש"הוא מבלבל לי את השכל בכל פעם שאני נמצא בקרבתו!". לאחר עוד שעה של הכנת שיעורים, דראקו והרמיוני פרשו לישון, ובאמצע הלילה התעוררו ביחד מצרחה חדה שהדהדה בכל הטירה, והגיעה ממרומיו של מגדל גריפינדור.

סורי! 

דרמיוני 3>

?can you save my heavy dirty soul?

הפרק הקודם		הפרק הבא