שעת חצות

אנבת' ופינץ' התיישבו לראות את שידורי האסיף. פרסי כבר הסתלק מזמן, להעמיד פנים שהוא נהנה להרוג יחד עם עוד חבורה של מפלצות-אדם. היה לאנבת' נוח להסתובב עם פינץ'. היא לא הייתה חטטנית, ולא חקרה ושאלה שאלות מביכות, כמו מאיפה לכל הרוחות היא הגיעה.

אנבת' שמעה שיש עוד חבורה משונה אחרת, אבל לא היה לה שמץ של מושג מי הם ומאיפה הם באו. לא היה לה אפילו ניחוש; היא כבר גילתה שעדיף להפנים שהם לא היחידים בעולם.

לפי מה שפינץ' אמרה, ממחוז אחת הגיעו כרגיל שני קרייריסטים, וזוג אורחים משונה. הם היו גבוהים במיוחד, בעלי תווים אינדיאנים ושיער שחור חלק, בוודאות אח ואחות. הנערה נראתה מבוגרת יותר, בעלת מראה קשוח וקפוא. הנער נראה כמו ילד, והצליח להעלות חיוך ידידותי וחם על פניו.

במחוז שתיים תפס את עינה נער מפלצתי שזינק להתנדב, ואורח אינדיאני עצום נוסף, אבל שניהם החווירו לעומת הנערה האורחת. היא הייתה מהממת, בצורה על אנושית, באופן שהזכיר לה מאוד את אפרודיטה. כל דבר בה היה כליל השלמות; משיערה הערמוני הארוך והגלי ועד לסימטריה המושלמת של פניה הלבנים כחלב.

מחוזות שלוש וארבע לא היו מעניינים בכלל, למרות שפינץ' ציינה בהרמת גבה שהנער מארבע אפילו לא מתקרב ללהיות קרייריסט.

הגיע תורם. הנער מחמש- שהיא עדיין לא קלטה את שמו- נראה חלש ומעורר רחמים, בטוח שהלהקה שמה אותו על הכוונת שלהם כמטרה קלה. פינץ' נראתה עשויה מחומר שונה לחלוטין; קשוחה, קרת רוח, רגועה לחלוטין. כאילו היא מסוגלת לצפות בך מת באדישות מוחלטת. אנבת' ופרסי עלו. להפתעתה היא קלטה שהם נראים כמו קרייריסטים, חזקים ובריאים ומסוכנים. היא התכווצה בבושה.

מחוזות שש, שבע, שמונה, תשע ועשר חלפו כהרף עין. היא נדרכה כשהגיע תור מחוז אחת עשרה. פרנק והייזל נמצאים שם.

ראשונה נקראת לעמוד על הבמה ילדה זעירה, בת שתים עשרה בלבד, שנראה שמעולם לא אכלה מספיק. אף אחד לא התנדב לתפוס את מקומה, מלבד הרוח השורקת בין המבנים הרעועים. אחריה עלה בגורל בחור ענקי, בן שמונה עשרה. אנבת' הבחינה שהוא העביר לחיצה ידידותית על ידה של הילדה. ואז הייזל. היא נראתה כאילו היא מתאפקת לא לצרוח כשהיא עלתה לבמה, עומדת ליד ילדה שיש להן את אותו מבנה דק ותווים דומים, ונער עם אותן עיני זהב 14 קרט. הם נראו כמו אחים מודאגים שעמדו זה לצד זה. פרנק עולה. הוא לא נותן לילד הדובי העדין להציץ מבעד לארשת הפנים החתומה.

פינץ' מעיפה בה מבט, שאומר שהיא יודעת שאנבת' מכירה אותם, אבל מכבדת את פרטיותה מספיק כדי לא לשאול.

מחוז שתים עשרה ואחרון. עוד ילדה קטנה נבחרת, והיא צועדת בצעדים זעירים ומפוחדים לכיוון הבמה. היא כמעט מגיעה לשם, אבל באותו הרגע מזנקת מישהי מכיוון. בני השש עשרה. יש לה שיער כהה ושמלה כחולה, וארשת פנים מבועתת לחלוטין. כנראה אחותה.

והיא מתנדבת.

פינץ' מחניקה התנשפות. "זאת" היא קובעת בקול שקט "הולכת להיות אויבת מסוכנת". אני כמעט לא שמה לב לנער הבהיר שעולה לבמה, והשידור כבר מסתיים.

אנבת' ראתה את האויבים שלה, והמצב לא טוב בכלל.

הפרק הקודם		הפרק הבא