כתוב בדם

"יום חשוב-חשוב-חשוב מחכה!" רוונה מעירה אותי בהתלהבות מוגזמת בהחלט.  מי בכלל אוהב לקום מוקדם? אני כושלת בנהמות וקללות לחדר האוכל בלי לטרוח אפילו להתלבש או להסתרק. בחדר האוכל יושבים ראג', אנובאריה, קייטו ורוונה שהספיקה לברוח חזרה לחדר האוכל וארבעתם לבושים, מסורקים והמומים משטף הקללות שלי. ראג' מתעשת ראשון, ומתחיל לצחוק "יש לך ברזל חם בנשמה!" הוא פולט בין שאגות הצחוק שלו. רוונה מעיפה בנו מבט מלא סלידה ומתחילה לדבר: "היום זה יום ההכנה לראיונות, וכל אחד צריך לעבור שיעור נימוסים איתי ושיעור תוכן עם המדריך שלו. מכיוון שקלוב הראתה הבוקר נימוסים פרימיטיביים בהחלט, היא זקוקה לעזרה דחופה ותעבוד קודם איתי" אני מסתכלת בקייטו במבט רושף והוא אומר לי בלי קול 'הבאת את זה על עצמך'. מי הוא בכלל שידבר, או יעשה תנועות שפתיים, אלי ככה? אני מקללת שוב והפעם רוונה ממש תופסת לי בשיערות ומושכת אותי לחדר.

שאנחנו מגיעות לתא היא מוציאה שמלה שארוכה פי שניים ממני, ואני יודעת שאני רק מטר חמישים וחמש, אבל מי לובש שמלה באורך שלושה מטרים?! כשאני שואלת את רוונה את השאלה הזו, היא אומרת שאני צריכה להיות מוכנה לכל דבר שילבישו אותי. זה גרם לי לגלגל עיניים ולה לפצוח בנאום על התנהגות מנומסת. אחרי שאני גומרת את ההרצאה היא מכריחה אותי לצעוד שעה בשמלה המזעזעת ובנעלי עקב באורך עשרה סנטימטרים לפני שהיא מרוצה, ואז לומר עשרות משפטים אידיוטים שמתחילים, ממשיכים ונגמרים בחיוך- "אני מתה על צוות ההכנה שלי" "אני מיומנת מאוד" "אני מאוד מתרגשת לקראת המשחקים" "אין לאף אחד סיכוי נגדי" וכאלה. בסוף השיעור אני רוצה ללבוש מכנסיים וגופיה שלבשו אותם שבוע, לא לנעול כלום, לאכול בידיים, לא לחייך יותר אף פעם, להגיד בכל משפט "כאילו" ולענות על כל שאלה ב"מאיפה לי לדעת".

"אז מה נעשה איתך?" אנובאריה שואלת בזמן שהיא סורקת אותי. "צנועה או רגישה לא ילכו, את קרייריסטית" היא ממשיכה. "אני יודעת!" פניה אורו "נעשה אותך מיקס, קצת מכל דבר- מקסימה, יהירה, שנונה וחמודה" "חמודה?" אני מעקמת את פרצופי "אין לי בעיה להיות מקסימה, יהירה ושנונה, אבל חמודה?" "כן" מסבירה אנובאריה "הקפיטול אוהבים נערות חמודות, והגובה שלך ישחק תפקיד מצויין" "איזו דרך נפלאה לעודד אותי, לומר לי שאני נמוכה" אני רוטנת אבל משתדלת לענות בסגנון שהיא בקשה. "מעולה" מכריזה אנובאריה בסוף "את מוכנה לראיון, ואני ממליצה לך ללכת לישון עכשיו, כי יאפרו אותך פחות אם לא יהיו לך 'שקיות' מתחת לעיניים" אני מקשיבה לעצתה, ופעם הראשונה זה כמה לילות, אני ישנה לילה שלם.

הפרק הקודם		הפרק הבא