חשבתם שנטשתי? חשבתם שגוי!
אני מצטערת שלא כתבתי מלא זמן עוד פרק, פשוט נתקעתי בנקודה מסויימת בפרק ולא רציתי לעשות פרק יותר מדי קצר.
רציתי לעשות פרק יותר ארוך, אבל אין מה לעשות, אני תחת לחץ רב של הקוראים...
קריאה מהנה!
'אאוץ' '. אם דאליאנה הייתה מסוגלת לשלוט במחשבותיה, זאת לא הייתה המילה הראשונה שהייתה צצה במוחה. בעצם, לא הייתה אפשרות להגדיר את כל מחשבותיה במילה אחת. 'זה פשוט בלתי אפשרי.' נימפלורה שמה לב שמבטן של כל הבנות בחדר מופנה עליה. "נו מה?" רטנה. בין רגע כולן פנו לעסוקיהן, ורק דאליאנה- שלא עשתה כלום לפני שבת דודתה נכנסה והפתיעה אותן- נשארה והמשיכה להביט
בילדה הבהירה. נימפלורה התמקמה במיטה התחתית של מיטת הקומותיים שדאליאנה תפסה, ואז היא הוציעה מברשת שיער והתחילה לסרק את שיערה השחור והמתולתל. דאליאנה ירדה מהמיטה שלה והתיישבה ליד נימפלורה. "אני לא מאמינה שאת בסלית'רין." שברה דאליאנה את השתיקה." אם את בסלית'רין, המצנפת השתגעה." נימפלורה הניחה בזהירות את המסרק. דאליאנה ידעה שהיא מנסה לעצור את עצמה מהתפרצות. "לא," אמרה לבסוף, "לא המצנפת השתגעה. סוורוס השתגע." דאליאנה הסתכלה על בת דודתה בבילבול. "איחרתי כי פיספסתי את הרכבת ויאקסלי נזכר שהוא צריך לקחת אותי, אז סוורוס לקח אחריות על המיון שלי. הוא החליט שהמצנפת טועה בקשר להחלטה שלה שאני אהיה בגריפינדור והכניס
אותי לסלית'רין!" "מי זה יאקסלי?" נימפלורה ודאליאנה הפנו את מבטן לכיוונה של קארין, וענו לה ביחד. "קרוב משפחה." "דוד רחוק." הן החליפו מבטים, ואז ענו שוב. "דוד רחוק." "קרוב משפחה." קארין הביטה בהן בעניין. "קרוב משפחה או דוד רחוק?" נימפלורה ודאליאנה החליפו שוב מבטים. "דוד רחוק." ענו שתיהן בסיפוק על כך שהגיעו למחשבה שווה. קארין צחקקה. "אתן ממש מוזרות." אמרה, פורמת את הצמה שרוני קלעה בשיערה לפני כשעות ספורות, כשהיו עוד חששות בליבן. 'בעצם, עדיין יש.' קארין הושיטה את ידה לנימפלורה."אני קארין פורת, טהורת דם. מי את?" נימפלורה היססה מעט, אבל דאליאנה שלחה עליה מבט מרגיעה."אנחנו יכולות לסמוך עליה. אני בטוחה בכך." נימפלורה לחצה את ידה של קארין. "נעים להכיר. קוראים לי נימפלורה לסטריינג', וכפי שהבנת גם אני טהורת דם." עיניה של קארין נפערו לרווחה. "לסטריינג'?? לבלטריקס לסטריינג' יש בת ולא ידעתי??" נימפלורה חייכה לנוכח תגובתה. "ברור שלא ידעת. רק משפחות בודדות מטהורי הדם יודעות על קיומי." נימפלורה התקרבה מעט על קארין, ולחשה:" אני מאוד מקווה שאפשר לבטוח בך, ושדאליאנה צודקת בנתינת האמון שלי בך.
אבל אם כבר אמרתי לך את זה, אז אני משערת שאני יכולה לספר לך משהו חשוב כל כך." נימפלורה נשמה עמוק לפני ששבה לדבר. "אני היורשת של וולדמורט."
|