על החיים ועל המוות

"אלסטור?" דמבלדור התפלא למראה עיניו.

כל המבטים הופנו אל הפרופסור,ששינה את צורתו לאוכל מוות שכולם חשבו שמת.

"רצית להגיד ברטי קראוץ'."חייך ברטי והפשיל את שרוולו השמאלי.

החוורתי וקפאתי במקומי. הוא ליטף את האות האפל,ו-וולדמורט ונתיניו הופיעו מיד.

סמדר התעוררה בבהלה מהצרחות של כל מי שהיה בטורניר.

"מה זה?" שאלה סמדר בישנוניות,והצביעה על המבוך.

"את לא רוצה לדעת."עניתי לה ואחזתי בה בחוזקה.

"זה הולך להיות מתלתל!"אזהרתי אותה והיתעתקתי.לפחות ניסיתי.

"שכחי מזה."אמרתי לה.שכחתי שאי אפשר להתעתק בהוגוורטס ממקום למקום.

"קרן?"שמעתי קול מאחורי.היסתובבתי,עיניי נפערו לרווחה.

"שירה?" לחשתי.

"אני לא מאמינה!!איך זכרת אותי?" שאלתי אותה.

היא חייכה ושלפה פתק מכיסה.

"ממש מפגש מרגש בין אחיות."נשמע קול קר מאחורי.

"ועכשיו,לעיניין."

הפרק הקודם		הפרק הבא