המסע (בזמן) של ג'יני וויזלי

החדר היה מלא אנשים. חלקם מעט מוכרים מספרי הלימוד או מממקורות מידע אחרים וחלקם לא היו ידועים ובכלל לא מוכרים.

"היי, לילי! מי זאת שאיתך?" שאל קול מאחורי ג'יני.

ג'יני היסתובבה וראתה מולה אדם שמראהו מילה את עיניה בדמעות.

היא הרימה את ידיה וכיסתה את פיה. מנסה להסתיר את הבעתה למרות שלא ידעה איזו הבעה היא לובשת.

רמוס לופין.

המורה של ג'יני לשיעורי הגנה מפני כוחות האופל במהלך שנתה השניה והמורה הטוב ביותר שהיה לה אי פעם וניתן להגיד את זה גם מבלי להזכיר את היותו חבר טוב של הוריה

כל אלו גרמו לג'יני לראות אותו כבן משפחה. אם היה עליה לבחור תפקיד ספציפי , היא היתה אומרת שהוא כמו הדוד שלה.

"זאת ג'ינרבה מולי" לילי ענתה לו "היא תלמידה חדשה שעברה לפה. ג'יני זה רמוס לופין הוא ידיד שלי" הציגה אותו.

"נעים להכיר,ג'ינרבה" אמר והושיט את ידו בחיוך "אני יכול לקרוא לך גם ג'יני?"

'פשוט תחייכי' ג'יני חשבה לעצמה 'אחר כך תדברי עם דמבלדור והוא יעזור לך אבל,עד אז פשוט תתנהגי בטיבעיות'

"ברור" אמרה כג'יני והכריחה את עצמה לחייך חיוך שנראה אמיתי למדי "נעים להכיר , לופין"

"לופין! הנה אתה!" קול נוסף נשמע "חיפשתי אותך!" 

קול שהיה גם כן מוכר.

יותר מידי מוכר.

"סי-""מה העיניין,סיריוס?" קטע לופין את ג'יני.

"בוא רגע,לופין! אנחנו צריכים לדבר על הבעיה הפרוותית שלך!" סיריוס אמר וטפח על כתפו כמחווה חברית "אה! לילי , מי זאת שאיתך?"

 "זאת ג'ינרבה" לילי הציגה אותי בשנית "תעשה לי טובה, פעם אחת בחייך ותתרחק מימנה!"

"מה נשמע,ג'ינרבה?" שאל בחיוך מלא ביטחון עצמי "תגידי למה היגעת עכשיו להוגוורטס?"

"קרו כל מיני דברים..." ג'יני מילמלה בשקט מבולבלת מהפגישה המחודשת

"מה נגמרו החתיכים בבית ספר הקודם? אל תדאגי יש כאן כאלה בשפע! דוגמה מספר אחת" אמר והצביע על עצמו

ג'יני לא הצליחה להתאפק ופרצה בצחוק "תודה אבל, יש לי חבר ואני שמחה איתו"

"טוב, ברגע שהימאס לך מימנו תפני אלי ואני כבר אשיג לך את הבחור הנכון! הנה דוגמה לבחור שלא כדאי לך" סיריוס הצביע על בחור שמנמן שהתישב על כיסא יחד עם חבר שלו במרכז החדר.

"זה פיטר פטיגרו"הציג "לא האופציה הכי טובה כאן אבל,אם תסתכלי מולו את תמצאי את-" "האידיוט הגדול בעולם" לילי התפרצה לדבריו "תאמיני לי ג'יני תתרחקי מהבחור הזה"

"בחייך , ג'יני תבתחי בי כשאני אומר לך שהבחור ההוא מוצלח! אי פעם שיקרתי לך?"

"היא מכירה אותך איזה שתי דקות!" קראה לילי במחאה

"ולא שיקרתי לה במהלכן!" סיריוס ענה

"בואי נלך,ג'יני!" אמרה לילי ומשכה בזרוע של ג'יני. ג'יני הציצה מבט אחד אחרון על הבחור שלילי וסיריוס התווכחו לגביו.

"הארי?"ג'יני מילמלה בתדהמה.

"אמרת משהו ,ג'יני?"לילי שאלה

"לא,לא אמרתי כלום" מיהרה ג'יני לומר.

זה לא היה הארי. 

שערו היה פרוע יותר כאילו גמר משחק קווידיץ' ממש לפני רגע, עיניו היו חומות כהות והיה לו את המראה שהיה להארי לפני שנה כאשר הארי היה בשנתו השביעית.

זה לא הארי.

זה היה אביו.

זה היה ג'יימס פוטר.

זה רק חצי פרק

החצי השני ישתחרר בקרוב! 

הפרק הקודם		הפרק הבא