the riddle's girl

שם הפאנפיק: the riddle's girl
תקופה: הארי פוטר וגביע האש, אחרי המשימה השנייה.
שיפ: ג'ן
דירוג: מקסימום pg אך לא יותר מכך.
ויתור זכויות: אני מוותרת על כל זכויות הפאנפיק הזה לג'יי קיי רולינג כמובן.
תודות: תודה לבטאית שלי, edenden4.
הערות: זה פרולוג, לא פרק שלם, אז אל תגידו לי שזה פרק קצר מדי.

הארי יצא החוצה. הוא רק רצה קצת שקט. כל הטורניר הזה... זה כבר היה יותר מדי. והמשימה האחרונה הייתה כל כך קשה... אמנם הוא הצליח להשיג ארבעים וחמש נקודות, ועכשיו הוא בתיקו עם סדריק על המקום הראשון, אבל בכל זאת...
הוא התיישב תחת אחד העצים ועצם את עיניו. הרוח הקלילה נשבה על פניו, נוגעת-לא נוגעת בו. אוושתה הייתה כמנגינה עתיקה המתנגנת מראשיתו של עולם. לא נשמע שום קול מלבד האוושה המרחפת לה ורעש העלים המתחככים באחיהם.
הוא היה לבד במדשאות. כולם היו באולם הגדול, אוכלים ארוחת ערב. לפתע שמע צחקוק קטן.
הארי פתח את עיניו במהירות וראה מולו ילדה קטנה, פעוטה, שנראתה כבת שלוש לכל היותר.
היה לה שיער מתולתל שהגיע לה עד המותניים, כולו שחור. עורה היה חיוור כלבָנה. עיניה היו ירוקות כאזמרגד, דומות להפליא לעיניו שלו.
הוא נזכר לפתע, כמו בהבזק של מצלמה, בטום רידל בן השש עשרה, עומד ליד אותיות מרחפות שיצרו את המילים "אני לורד וולדמורט".
זה לא יכול להיות, חשב מיד. הוא ניסה לסלק את המחשבה הטורדנית ממוחו ללא הצלחה מרובה.
הארי נעץ בה את עיניו, מנסה לארגן מחשבותיו.
"מי... מי את?"
שאל את הפעוטה הקטנה בלחש, מכריח את פיו להיפתח, את לשונו להתגלגל באומרו מילים אלו. הפעוטה הקטנה חייכה וחשפה שיני חלב לבנות כשלג.
"אני אנאבל."
בקולה נשמע מבטא צרפתי קל.
"אנאבל רידל."

		הפרק הבא