זה הייתה שעת ערב, בערך בשעה 20:00.
רמוס, פיטר, ג'יימס וסיריוס ישבו בחדר המועדון,
יושבים, צוחקים, עושים שיעורי בית.
עד שלפתע, סיריוס נעמד על השולחן, סביר להניח שבמצב כפית, או כף.
"סונרוס!" הוא מילמל. קולן נהפך לגבוה פתאום וכשהוא דיבר כולם נשאו אלייו את מבטם.
"חברים יקרים!" הוא צעק.
"אני רוצה להציג לכם הופעה מהסרטים, שבאה לאחר שאתמול כל הלילה לא הצלחתי להירדם מהמחשבה שלא שמעתם אותי מעולם שר!"
ג'יימס גיחך, "בטח..." וסיריוס פנה אלייו.
"ג'יימס! גם לך יש מקום, אתה יודע! ואני מקווה שאתה מכיר את מילות השיר!"
ג'יימס חייך חיוך זחוח, עמד על הבמה ולחש לסיריוס משהו. אחר כך הוא צעק והפנה את דיבורייו ללילי שישבה עם חברותייה שאחד השולחנות.
"לילי אוונס! השיר הזה מוקדש לך!"
והם התחילו לשיר.
I'm in love with the shape of you We push and pull like a magnet do Although my heart is falling too I'm in love with your body
.
תלמידים החלו להתאסף סביבם ולמחוא כפיים בהתלהבות.
הם המשיכו לשיר והתלמידים איתם.
One week in we let the story begin We're going out on our first date You and me are thrifty, so go all you can eat Fill up your bag and I fill up a plate
,רמוס נעץ בהם מבט מבודח ופשוט הסתכל עליהם וחייך
.פיטר צוחק לצידו ופרנק מצלם
בשלב מסויים, כשהשיר הסתיים, סיריוס וג'יימס קדו לקהל, כל אחד לפחות עשר פעמים.
"תודה רבה, תודה רבה!" סיריוס צעק.
"להזמנות יש לקרוא בקול ג'יימס המלך!" ג'יימס שאג וירד מהבמה בקפיצה,
משאיר את סיריוס ממשיך לקוד וצעד בחיוך רחב לרמוס ופיטר.
"איך הייתי?" הוא שאל.
"נפלא. מרוב שזה מזעזע. אפילו סיריוס שר יותר יפה ממך!" רמוס צחק.
"תודה, אני יודע," ג'יימס חייך ושכב על הכורסא לצידו, ידייו מתחת לראשו.
"הקונדסאים פוראבר," הוא מילמל ועצם עיניים כשחיוך פרוש על פנייו.
|