"למה לא היכרת בו?"
זאת היתה השאלה היחידה שלא קיבלה תשובה במועצת האלים.
האל הנשאל מעולם לא השיב עליה וגם לא נראה בעל רצון להשיב אליה.
לא משנה כמה לחצו עליו לענות הוא לא פצה את פיו אלא רק הסתכל הצידה במבט מרוחק וחולמני.
'הפעם הוא יענה!' חשבה לעצמה אלה אחרת שהיתה איתו במועצה. היא הבינה שמול שאר האלים במועצה הוא לא ידבר אך אולי הוא ישפוך את שעל ליבו אם הם ידברו בצד , רחוק מהשאר.
שעה בדיוק לפני פגישת המועצה הבאה היא ניגשה אליו , מנסה לא לחשוף את המניעיה.
הוא ישב על שפת מזרקה ובאה בהישתקפות מרותק.
' הוא יגמור כמו נרקיסוס' היא חשבה לעצמה. ואז הבחינה בדמויות הרצות בהשתקפות ובערימת הדרכמות שמונחת לצידו.
'איריס-נט אה?' היא הבינה .אבל, איריס-נט הוא בשביל לדבר עם אנשים ממרחק רב אולם האל לא דיבר בכלל. רק הסתכל בהישתקפות באותו מבט מרוחק וחולמני שהיה לו בזמן שהתחמק מהשאלה.
היא התקרבה ובבואה ראו נער. הוא היה בעל שיער בצבע חום ערמונים ועיניים חומות גם כן אולם העיניים היו מעט כהות יותר ,בצבע חום שוקולד. הוא היה נער נאה ובעיניו היה זיק של חוכמה.
היא התמקדה בתמונה בשנית. ואז הבחינה במעשיו.
בבואה ניראו חבורה של אנשים בסימטה נידחת ברחוב. אחד מהם ישב מפוחד ורועד בצד . ארבעה אחרים היו שרואים על הריצפה. והאחד האחרון עמד כשידיו בכיסיו. זה היה הנער בעל שיער הערמונים ועיני השוקולד.
הוא הסתובב והלך לכיוונו של הילד המפוחד. "קח" אמר לו והושיט לילד המפוחד ארנק קטן מעור. הילד לקח את הארנק ,פתח אותו ונאנח בהקלה. הילד קם מבלי לומר תודה והלך.
הנער השני הוציא את היד מכיסו וחשף מספר שטרות" הוא יסלח לי" הוא אמר בחיוך. והתחיל ללכת.
משהו בהליכה שלו היה מעורר דעת. הוא היזכיר אדם אחר שהיה חי עד לא ממזמן ובחייו גרם כאוס גדול.
הוא הזכיר את לוק קאסטלאן.
"זאת הסיבה?" היא שאלה את האל.
האל קם "יכול להיות" הוא מילמל והלך.
גם לו היתה את אותה הליכה.
|